מאמר דעה: מהות הדיון הדמוקרטי
פרופ' ג'ראלד שטיינברג מסביר כיצד עולמם הפוליטי של שלום עכשיו וארגונים אחרים אשר מתקראים "שמאל ליברלי ופרוגרסיבי", איך אינם באמת מיישמים ערכים אלו, אין מקום לאנשים בעלי השקפת עולם מורכבת או מחשבה פוליטית מקורית.
פרופ' ג'ראלד שטיינברג מסביר כיצד עולמם הפוליטי של שלום עכשיו וארגונים אחרים אשר מתקראים "שמאל ליברלי ופרוגרסיבי", איך אינם באמת מיישמים ערכים אלו, אין מקום לאנשים בעלי השקפת עולם מורכבת או מחשבה פוליטית מקורית.
לנה אבאייב מסבירה כי בדמוקרטיה שלנו, יש מקום גם לעמותה התומכת בזכות השיבה דוגמת "זוכרות" או לפעילים שהאשימו את "אם תרצו" בפאשיזם. הדרך להילחם בתופעות הללו היא בדיון המבוסס על עובדות.
היום, יום זכויות האדם הבינלאומי, על הארגונים לעשות חשבון נפש ולבדוק אם חלוקת המשאבים שלהם מתאימה למציאות ואם היא משקפת את הצהרת האו"ם בדבר זכויות האדם (1948). האם ריכוז המאמצים לניגוח ישראל והתעלמות ממדינות אחרות תורם לזכויות האדם של קבוצה כלשהי, או שמא מנכר את הציבור, מבזה את מושג זכויות האדם ומעודד הפרות במקומות דוגמת איראן?
איתי ראובני, במאמר תגובה ליעל שטרנהל מהקרן החדשה לישראל, מסביר מדוע בעוד שהימין המתון התנער מאידיאלוגיות קיצוניות והתמרכז עם הזמן, השמאל המתון כשל בהבנת המציאות ונותר אליטיסטי ומנותק.
נפתלי בלנסון על ההחלטה שלא מזמן קיבלה מועצת זכויות האדם, שנוסחה על ידי אבירי זכויות אדם דוגמת קובה, מאוריטניה וונצואלה, הקוראת "להקמת ועדת חקירה בינלאומית שתמונה על ידי נשיא המועצה, וזאת כדי לחקור את ההשלכות של ההתנחלויות הישראליות על הזכויות האזרחיות, הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והתרבותיות של העם הפלשתיני בשטחים הכבושים, כולל במזרח ירושלים".
אירועי "שבוע האפרטהייד הישראלי" נפתחו בקמפוסים שונים ברחבי צפון אמריקה ואירופה. התזמון השנה מצער במיוחד: בשעה שלוחמה פוליטית זו מתרחשת, יחד עם קמפיין החרם, משיכת השקעות ועוד סנקציות נגד ישראל - המשטר הסורי טובח בבני עמו. מצער במיוחד שאנשים המתקראים פעילי זכויות אדם מכלים את זמנם ומרצם בתקיפת ישראל.
חלק מהארגונים המשתמשים ללא הרף במושגים כגון "חופש הביטוי" ו"שקיפות" להצדקת הפעילות הפוליטית שלהם, אינם מיישמים בעצמם באופן הוגן וצודק את עקרונות אלו. איתי ראובני על הדיון הציבורי שהתעורר סביב הצעות החוק השנויות במחלוקת ועל גבולות השיח הציבורי סביבן