נייר העמדה של מכון המחקר NGO Monitor בדבר הכנתה של "רשימה שחורה" מפלה בהמשך להחלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם 31/36
למאמר המלא
לקריאת נייר העמדה המלא (אנגלית)
תקציר
- בעקבות החלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם מספר 31/36, משרד הנציב העליון לזכויות אדם מכין יחד עם פעילי חרם על ישראל "רשימה שחורה" שמטרתה לפגוע בחברות שפועלות בישראל או שיש להן קשרים עם ישראל. המטרה הסופית היא לבודד ולפגוע במדינת ישראל.
- הרשימה השחורה יוצאת מתוך נקודת הנחה שכל פעילות עסקית בשטחים היא "פעילות בלתי חוקית הקשורה להתנחלויות" ואסורה על פי המשפט הבינלאומי. למעשה, אין כל איסור על פעולות כאלה, וכמעט כל המדינות פועלות, או מסייעות לפעילויות עסקיות בהתנחלויות במצבי כיבוש ברחבי העולם.
- הרשימה השחורה גם מכוונת לפגוע בחברות שמספקות שירותים אבטחה או שירותים ביטחוניים למדינת ישראל, בכך שהיא מתארת אמצעים ביטחוניים לגיטימיים (שננקטים בכל העולם) כ"פעילות בלתי חוקית הקשורה להתנחלויות". המטרה היא לפגוע ביכולתה של ישראל להגן על אזרחיה מפני הטרור הפלסטיני, והיא חלק מהקמפיין המתמשך באו"ם להמעיט במשמעותה של האלימות הפלסטינית ולהצדיקה.
- הרשימה מקדמת את ההפרה של הסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף (נציגו של העם הפלסטיני) בשנים 1995-1993, להם ערבו האו"ם והקהילה הבינלאומית. הרשימה מנסה להעניש את ישראל על ביצוע פעולות שחיוניות לביטחונה ולתשתיות הציבוריות שלה כפי שהוסכם בין הצדדים.
- בניגוד למשפט הבינלאומי, הפרשנות שניתנת ל"פעולות הקשורות להתנחלויות" בהחלטה 31/36 היא כל כך נרחבת שמועצת זכויות האדם יכולה לכלול ברשימה השחורה ישויות בעלות נוכחות כלשהי ולו המינימלית ביותר מעבר לקווי שביתת הנשק של 1948, ומכל סיבה. לפי ההיגיון הלא ברור של החלטה 31/36, מספיק שהאדם ה"לא נכון" (ההגדרה למי נכלל בקטגוריה זו על ידי פקידי מועצת זכויות האדם נותרה סודית) יעמוד מעבר לקו הירוק והוא יכול להיכלל ברשימה.
- מטרת הרשימה השחורה היא לשמש ככלי להטלת סנקציות נגד ישראל מבלי להצטרך לעשות זאת באופן רשמי. עם זאת, למועצת זכויות האדם של האו"ם אין את הסמכות להטיל סנקציות על מדינות. לפי פרק 7, סעיף 41 של אמנת האו"ם, הסמכות להטלת סנקציות וקבלת החלטה על אמצעי אכיפה נגד מדינות נתון בידי מועצת הביטחון בלבד. יצירת רשימה שחורה היא שימוש בסמכות שלא כדין על ידי מועצת זכויות האדם ונציב זכויות האדם, ובניגוד לאמנת האו"ם.
- הרשימה השחורה מפרה את הנורמות והכללים של הזכות להליך הוגן בכך שהיא מכלילה אנשים וישויות ברשימת סנקציות בלתי חוקית שמטרתה לגרום לנזק במוניטין ולנזק כלכלי. הרשימה מגובשת על ידי פקידי או"ם אלמונים יחד עם פעילי חרם תוך שימוש בקריטריונים עמומים וחסויים. לא ידוע אם מוטל פיקוח על עבודתם, אם הם מודיעים ומדווחים על כך שהם מכללים מישהו או חברה ברשימה, ואם יש זכות לערער על החלטות אלו. אן הרצברג, היועצת המשפטית של NGO Monitor (פרויקט של המכון לחקר ארגונים לא ממשלתיים), כתבה למשרד נציב זכויות האדם של האו"ם וביקשה מידע לגבי נהלי הרשימה, אבל משרד נציב זכויות האדם סירב או לא יכול היה לתת תשובות בעניין.
- הרשימה של מועצת זכויות האדם מפירה את משפט זכויות האדם הבינלאומי ואת הכללים של מועצת זכויות האדם של האו"ם בכך שהיא מקדמת אפליה על בסיס לאומי ודתי, ותומכת בקמפיין ה-BDS האנטישמי. כיום יש בעולם יותר מ-12 מקומות בהם מתרחש כיבוש צבאי ופעילות של התנחלות. המקום היחיד שמועצת זכויות האדם מתייחסת אליו באובססיביות הוא ישראל. לא מועצת זכויות האדם ולא נציב זכויות האדם נקטו בצעדים כלשהם ליצירת רשימה של פעילות התנחלות במקומות אחרים למרות היקפם הגדול יותר והשפעתם הדמוגרפית הגדולה בהרבה מאשר ההתנחלות הישראלית. יתר על כן, לאורך ההיסטוריה חרמות ורשימות שחורות שימשו ככלי כדי לפגוע ביהודים ולהפלות אותם. האו"ם שימש גורם מסייע במקרים רבים. הרשימה השחורה היא הגלגול האחרון של מורשת מבישה זו.
