השפעת ההפיכות בעולם הערבי על מחלקת המזרח-התיכון וצפון-אפריקה של Human Rights Watch
 
תקציר:
  • ב-2011 גדלה כמות הפרסומים של מחלקת המזרח-התיכון וצפון-אפריקה של ארגון HRW ב-60% בהשוואה לשנת 2010, כאשר רוב הפרסומים התייחסו לחברות ערביות סגורות שהיו מעורבות בהפיכות השנה האחרונה. נתון זה מייצג גידול משמעותי ביחס לשנים קודמות בהן הקדיש HRW מעט מאד תשומת לב להפרת זכויות אדם במשטרים סגורים ואוטוריטאריים.
  • בדיווחי הארגון על לוב, ביקש HRW למחוק את שיתוף הפעולה הקודם של הארגון עם משטר קדאפי, כולל התפקיד המרכזי שנטלה ראש המחלקה, שרה לאה ויטסון בשיווקו של סיף אל-אסלאם קדאפי כרפורמאטור. היעדר חקירה עצמאית על הקשרים שבין HRW ומשטר קדאפי ממשיך להכתים את המוניטין של הארגון.
  • HRW צמצם את המיקוד הלא-פרופורציונאלי בסכסוך הערבי-ישראלי כאשר פרסם יותר דוחות, הודעות לעיתונות, מאמרי דעה ופרסומים אחרים על לוב, מצרים, סוריה, בחריין ותימן מאשר על ארצות אחרות במזרח התיכון וצפון אפריקה. עם זאת "ישראל והשטחים הכבושים"[1] קיבלו יותר תשומת לב מתוניסיה, ערב-הסעודית ועיראק.
  • לראשונה מאז 1995, HRW לא פרסם בשנת 2011 דוח משמעותי הממוקד בישראל. בנוסף, מספר הדוחות של HRW המבקרים את ישראל והפלסטינים כמעט שווה. בו בזמן, ההטיה של הארגון נגד ישראל ממשיכה – כל מאמרי הדעה על הסכסוך הערבי-הישראלי שפורסמו על ידו באמצעי תקשורת בינלאומיים בולטים היו ממוקדים בהאשמות כנגד ישראל.
  • ראש מחלקת המזרח-התיכון וצפון-אפריקה, במאמר דעה בהאפינגטון פוסט (Huffington Post 5.4.2011) ניצלה שרה לאה ויטסון את תנועת זכויות האדם האמריקנית כדי להשמיץ את ישראל כמדינה גזענית ולהתגרות ביהודים אמריקנים תוך השוואת ישראל למדינות דרום ארה"ב בשנות השישים.
  • ב-2011 מונה שהוואן ג'בארין שנאשם בחברות לכאורה בארגון החזית העממית לחבר בוועד המייעץ של HRW לענייני המזרח התיכון.
  • למינויו של ג'יימס הוג' ג'וניור כיו"ר הועד המנהל של HRW לא הייתה השפעה ניכרת. מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה ממשיכה לפעול על פי סדר היום האידיאולוגי של שרה לאה ויטסון וג'ו סטורק, על חשבון קידום אוניברסאלי ואמין של ערכי זכויות האדם האוניברסאליים.
 
לקריאת הדוח המלא באנגלית



 

[1] המונח על פי ההגדרה בדוחות HRW