קנת' רות' צריך להפגין את אותה מדינאות…זהו הזמן עבורו ללכת בעקבות הדוגמא של השופט גולדסטון ולפרסם את "האני אשם" שלו.
-מייסד משמר זכויות האדם (Human Rights Watch, HRW) רוברט ברנסטין בעיתון ה-Jerusalem Post.

  • משמר זכויות האדם היה כוח מניע מרכזי מאחורי "ועדת החקירה" של מועצת זכויות האדם של האו'ם למבצע 'עופרת יצוקה' בראשות חבר הועד המנהל לשעבר של הארגון, ריצ'רד גולדסטון, אשר בסופה חובר "דו'ח גולדסטון'". בשנת 2009, HRW פרסם 34 פרסומים שונים שמקדמים את הדו'ח, יותר מכל המסמכים שפורסמו על כל המדינות במזרח התיכון, מלבד ישראל ואיראן.
  • בתגובה למאמרו של גולדסטון בעיתון ה-Washington Post (ה-2 באפריל, 2011), אשר בו גולדסטון חזר בו מהאשמות נגד ישראל אשר היו מרכזיות בדו'ח, מנכ'ל HRW קנת' רות' פרסם שני מאמרים לעיתונות ומכתב ב-New York Times, בניסיון לעצב מחדש את התחרטותו של גולדסטון.
  • רות' חוזר על ההאשמה המופרכת של התקפות "רחבות-היקף ושיטתיות" ש"שיקפו בבירור מדיניות ישראלית", בעוד שגולדסטון מכיר בכך ש"אזרחים לא היו מטרה מכוונת כחלק ממדיניות [צה'ל]".
  • גולדסטון כותב ש"המלצתינו המרכזית הייתה עבור כל צד לחקור, בשקיפות וברצון טוב…מקגואן דיוויס מצאה שישראל עשתה זו לכדי רמה משמעותית". אולם רות' הציג שלא כהלכה טענה זו, כך שמשמעותה היא ש"דו'ח האו'ם העלה ספקות משמעותיים בנוגע ליסודיות חקירות אלו".
  • רות' טוען ש"משמר זכויות האדם…מעולם לא העלה" האשמות שגולדסטון ציטט בהתחלה, ולאחר מכן חזר בו מהן. אף על פי כן, הראיות מראות בבירור דו'חות רבים של HRW, הודעות לעיתונות והצהרות מבכירי הארגון, כמו גם מאמר בעיתונות של רות' בקשר למבצע 'עופרת יצוקה', אשר מאשימים בכירי-דרג ישראלים בפגיעה מכוונת באזרחים.
    • בכתבה בעיתון פורבס (22 בינואר, 2009), רות' טען שההגיון מאחורי התקפות ישראל בעזה היה ה"נחישות לגרום לתושבי עזה לסבול בשל נוכחות החמאס – כוונה אסורה לצורך שימוש בכוח צבאי". טענה זו כוזבת, ונדחתה מאז על ידי גולדסטון.
    • באופן דומה, במאמר לעיתונות במגזין Foreign Policy in Focus מדצמבר 2009, רות' טען ש"יש ראיות חזקות שישראל רצתה כי אזרחי עזה ישלמו את המחיר של הפרות החמאס, וכי ההחלטה לגבות את המחיר התקבלה לא על ידי קצינים זוטרים בשטח אלא בידי פקידי הממשלה הבכירים" – טענה כוזבת נוספת שאין לה בסיס במציאות.

רות' מציג שלא כהלכה את גולדסטון
המובאות להלן הם ציטוטים ישירים מן המקורות הבאים:

על כוונת תחילה:
גולדסטון: החקירות שפרסם הצבא הישראלי ואשר הוכרו בידי דו'ח ועדת האו'ם ביססו את תקפות מספר מקרים שחקרנו במקרים שמערבים חיילים פרטניים, והם גם מצביעים על כך שאזרחים לא היו מטרה מכוונת כחלק ממדיניות [צה'ל].
רות': אבל גולדסטון לא נסוג מן ההאשמות הרבות המתועדות היטב שהועלו בדו'ח בנוגע להפרות משמעותיות של חוקי-הלחימה בידי כוחות צה'ל…התנהגות זו הייתה כה רחבת-היקף ושיטתית עד שהיא משקפת בבירור מדיניות ישראלית.

על החקירות:
גולדסטון: אכן, המלצתינו המרכזית הייתה עבור כל צד לחקור, בשקיפות וברצון טוב, את התקריות שהתייחסנו אליהם בדו'ח. מקגואן דיוויס מצאה שישראל עשתה זו לכדי רמה משמעותית; החמאס לא עשה דבר.
רות': למעשה, חקירותיה של ישראל נראות טוב רק בהשוואה לחמאס, אשר לא עשה דבר כדי לחקור את פשעי המלחמה שביצע…אולם דו'ח האו'ם העלה ספקות משמעותיים בנוגע ליסודיות חקירות אלו.

על מטוסים ללא טייס:
גולדסטון: ההתקפה הרצינית ביותר שדו'ח גולדסטון התמקד בה הייתה הריגתם של 29 בני משפחת אל-סמוני בביתם. הפגזת הבית הייתה כפי-הנראה תוצאה של פירוש מוטעה של תמונת מטוס ללא טייס בידי מפקד ישראלי, וקצין ישראלי נמצא תחת חקירה על שפקד על ביצוע התקיפה.
רות': מפעילי המטוסים ללא טייס הישראלי ירו והרגו 29 אנשים מאותה משפחה, כולל חמישה ילדים ששיחקו על הגגות, זאת למרות שטכנולוגיית המטוסים ללא טייס מאפשרת את היכולת והזמן לקבוע האם המטרות היו לוחמים.