קווים מנחים לארגוני שדולה פוליטיים
ארגונים בעלי סדר יום מוסרי הם בעלי מחויבות מיוחדת לפעול על פי עקרונות אתיים, כולל שקיפות, אחריותיות, סובלנות וכבוד. בהקשר של ישראל, מחויבות זו כוללת הימנעות מהתקפות על ישראל הגורמות לדמוניזציה של יהודים, הציונות ומדינת ישראל, כמו גם התקפות על הלגיטימציה של ישראל.
בניגוד לכך הפעילויות של כמה ארגוני "שדולה פוליטיים" הטוענים לקידום זכויות אדם וסיוע הומניטארי מדגימות את העדרם של עקרונות אלה. במקרים רבים, המממנים שלהם אינם מודעים או מקבלים ומתרצים הפרות אתיות שכאלה.
עקב כך, NGO Monitor מציע את הקווים המנחים האתיים הבאים, בהתבסס על מודלים קיימים, כדי להבטיח ש"קווים אדומים" מוצהרים ישתקפו במדיניות המהותית של ארגונים לא ממשלתיים והמממנים שלהם.
א)
- על ארגונים לאמץ קווים מנחים מחייבים, המפרטים פעילויות שדולה הקשורות לדמוניזציה, לוחמה פוליטית ואנטישמיות פוליטית שבהן הם לא ישתתפו או יתמכו בשום אופן. קווים מנחים אלה צריכים להיות מוצהרים באופן ברור ולהתפרסם בהתאם לעקרונות השקיפות. הגדרות וקווים מנחים קיימים כוללים את "הגדרת העבודה לאנטישמיות" של מרכז המעקב אחר גזענות וקסנופוביה של האיחוד האירופי משנת 2005, את "המדיניות בנוגע לתוכניות הקשורות בישראל של מקבלי מענקים" של פדרציית הקהילות היהודיות של סן-פרנסיסקו בארה"ב משנת 2010, פרוטוקול אוטווה למלחמה באנטישמיות גם כן משנת 2010 ואת הצהרת לונדון על המלחמה באנטישמיות משנת 2009 (נספח 1).
- בהתבסס על אמות מידה אלה על הקווים המנחים לאסור מעורבות בפעילויות הבאות:
- שימוש במינוחים או האשמות של "אפרטהייד", "טיהור אתני", ומושגים דומים שמשמשים לדמוניזציה של ישראלים או של ישראל, וטענות ל"פשעי מלחמה", או "פשעים נגד האנושות", המבוססות על עיוותים חמורים של החוק הבינלאומי. טקטיקות אלה מבוססות על הצהרת פורום הארגונים הלא ממשלתיים בועידת דרבן משנת 2001, שקראה ל"בידוד מוחלט ושלם של ישראל" באמצעות סנקציות, חרמות ותהליכים משפטיים.
- חרם, משיכת השקעות, וסנקציות (BDS)
- "לוחמה משפטית" – איומים משפטיים או פעולות משפטיות נגד בכירים ישראלים בחו"ל.
- פעילויות הקשורות לאו"ם שמשתמשות באמות מידה כפולות, מפלות את ישראל ומקדמות לוחמה משפטית ודמוניזציה, כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח גולדסטון.
- התנגדות למעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כולל קריאה לביטול המסגרת היהודית של המדינה; "פתרון המדינה האחת לשני עמים"; טענות בדבר "זכות השיבה" הפלסטינית; או פסילת חוק השבות של היהודים.
- הצהרות או פעולות אנטישמיות כפי שהוגדרו בסעיף 1 לעיל.
- על שותפויות עם ארגונים שנמצא שהפרו את הקווים המנחים להיפסק באופן מיידי.
ב)
- אמות המידה שנקבעו בסעיף א2 יוחלו גם על ארגונים ומוסדות המממנים ארגונים לא ממשלתיים.
- על מממנים לאמץ, ברמת חבר המנהלים, קווים מנחים מחייבים למימון, המפרטים פעיליות שדולה הקשורות לדמוניזציה שאינן מותרות למקבלי מימון.
- מימון לארגונים לא ממשלתיים שנמצא שהפרו את הקווים המנחים יופסק באופן מיידי.
- אותם קווים מנחים יוחלו על כל מימון מיועד על ידי תורמים, ועל כל צורה אחרת של תמיכה.
ג)
- ניתן להבטיח את יישום קווים מנחים אלה רק באמצעות בקרה והערכה חיצונים. הדיווחים העצמיים של ארגונים לא ממשלתיים והמממנים שלהם נתונים לניגודי אינטרסים כמו גם לעיוותים פוטנציאליים.
- NGO Monitor ממליץ לייסד משרד מבקר עצמאי, ליישום תהליך ההערכה, ובמקומות הרלוונטיים להמליץ וליישם תיקונים הולמים לפעילויות בעייתיות.
ד)
- על כל הפעילויות והמימון הקשורים לנושאים הללו להיות שקופים לחלוטין ולהיות מדווחים בתוך פרק זמן סביר. הדיווחים אינם צריכים להיות מקושרים להצהרות כלליות של ארגונים לא ממשלתיים.
נספח 1: הגדרות וקווים מנחים קיימים
- "הגדרת העבודה לאנטישמיות" של מרכז המעקב אחר גזענות וקסנופוביה של האיחוד האירופי משנת 2005 (ציטוטים): דוגמאות לדרך בה אנטישמיות מבטאת עצמה בנוגע למדינת ישראל, תוך התחשבות בהקשר הכללי יכולות לכלול:
- הכחשת הזכות של העם יהודי להגדרה עצמית, לדוגמא, על ידי טענה שקיומה של מדינת ישראל היא מאמץ גזעני.
- יישומן של אמות-מידה כפולות על ידי דרישה ממנה להתנהגות שאינה מצופה או נדרשת מכל מדינה דמוקרטית אחרת.
- שימוש בסמלים ותמונות המשויכים לאנטישמיות הקלאסית (לדוגמא, טענות בדבר הריגתו של ישו על ידי היהודים, או עלילת דם) כדי לאפיין את מדינת ישראל או הישראלים. הגדרה זו גם השתקפה בקבוצה הפרלמנטרית הכלל-מפלגתית נגד אנטישמיות בבריטניה.
- "המדיניות בנוגע לתוכניות הקשורות בישראל של מקבלי מענקים" של פדרציית הקהילות היהודיות של סן-פרנסיסקו בארה"ב (2010) מגבילה את הזכאות של קבוצות ש"באמצעות המטרה, הפעילות או השותפויות שלהם" משדלים או תומכים בחתירה תחת הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית בטוחה ועצמאית, כולל דרך השתתפות בתנועת החרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS), בכללה או בחלקה.
- פרוטוקול אוטווה למלחמה באנטישמיות משנת 2010, שאשרר מחדש את הצהרת לונדון על המלחמה באנטישמיות משנת 2009, אומץ על ידי הוועידה והפסגה של הקואליציה הבין-פרלמנטארית למלחמה באנטישמיות. הפרוטוקול מציין בחלקו: אנחנו עדיין מודאגים מהאנטישמיות הרצחנית המתמשכת הנתמכת על ידי מדינות ואידיאולוגיות קיצוניות אחרות. אם אנטישמיות היא השנאה המתמידה ביותר מבין כל השנאות, ורצח עם הוא הפשע האיום ביותר, אזי ההתלכדות של כוונה רצחנית המגולמת באידיאלוגיה אנטישמית היא השילוב הרעיל ביותר. אנו נחרדים מההתחדשות של עלילות אנטי-יהודיות קלאסיות,כולל: – עלילת הדם (שיהודים משתמשים בדם ילדים לצורכי פולחן הקרבת קורבנות) – היהודים כ"מרעילי בארות"- אחראים לכל הרעות בעולם – המיתוס של "הפרוטוקלים החדשים של זקני ציון" – הזיוף מתקופת הצאר שהצהיר על קונספירציה יהודית בינלאומית שמטרתה השתלטות על העולם – ומאשים את היהודים בשליטה בממשלות, בכלכלה, בתקשרות ובמוסדות ציבור. – הדיבור הכפול המכחיש את השואה – מאשים את היהודים בהמצאת השואה כהונאה – והנציפיקציה של היהודי והעם היהודי.
