במאי וביוני 2011 רשת ארגוני השדולה הפוליטים יזמו קמפיין בעניין בקעת הירדן. משתתפים ישראלים כוללים את הארגונים הממומנים על ידי מדינות אירופה והקרן החדשה לישראל – בצלם, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מחסום Watch ועדאלה. ארגונים פלסטינים שמשתתפים כוללים את אל-חק, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם ובדיל אשר גם כן ממומנים על ידי ממשלות אירופאיות. לפחות 20 ארגונים לא ממשלתיים לוקחים חלק במאמץ הפוליטי המתואם לגנות את מדיניות ממשלת ישראל בבקעת הירדן.

כפי שמודגם להלן, קמפיין ארגונים זה כולל עיוותים רבים של הסוגיות הביטחוניות והדיפלומטיות המורכבות ומנצל רטוריקה של זכויות אדם כדי לקדם את סדר היום הפוליטי של הארגונים המשתתפים. במובן זה ובמובנים אחרים, קמפיין בקעת הירדן דומה ומהווה המשך של התפקיד אותו שיחקו ארגוני שדולה פוליטיים בדו"ח גולדסטון ובמאמצים שנויים במחלוקת דומים.

פעילויות ארגונים בנושא בקעת הירדן כוללות: 

  • במאי 2011 בצלם יזם קמפיין שכותרתו "נישול וניצול: מדיניות ישראל בבקעת הירדן ובצפון ים המלח", שכולל דו"ח באורך 54 עמודים (80 עמודים באנגלית) וקטעי ווידאו "אינטראקטיביים".
  • הפרסום של בצלם, כביכול קשור לנושא זכויות אדם, הוא למעשה דו"ח פוליטי לחלוטין: "ממשלות ישראל לדורותיהן ראו כולן את בקעת הירדן וצפון ים המלח כאזור שיש להבטיח בו את השליטה הישראלית…[וקבעו ש] נהר הירדן מסמן את גבולה האסטרטגי של מדינת ישראל ומהווה חיץ" נגד איומים פוטנציאליים ממזרח.
  • ב-6 ביוני 2011 האגודה לזכויות האזרח הקדישה "עונה חדשה" של פרויקט "פעולה אחת ביום" לבקעת הירדן. ("פעולה אחת ביום של האגודה לזכויות האזרח מאפשרת לציבור הישראלי אמצעי נגיש ופשוט – אחד ביום – שעוזר לקדם את זכויות הפלסטינים בגדה המערבית").  
  • האגודה לזכויות האזרח מדגישה את סוגיות אספקת מים, חופש תנועה, "והפרות אחרות של זכויות האדם הבסיסיות ביותר של התושבים המקומיים".
  • האגודה הזמינה סקר של ישראלים יהודים בנושא בקעת הירדן וכדי להדגים ש"היות שהידע של הציבור היהודי בישראל בדבר בקעת הירדן מקוטע מאד, אנשים נוטים לקבל באופן לא ביקורתי את תמונת המציאות שמקורות סמכותיים מציגים בפניהם."
  • קמפיין פעולה אחת ביום – בקעת הירדן הוא "מיסודה של האגודה לזכויות האזרח, בשיתוף 'במקום','בצלם' ו'ידידי כדור הארץ'".
  • ב-16 במאי 2011, אל-חק ושבעה עשר ארגונים פלסטינים אחרים, כולל עדאלה והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם, הגישו הצהרה משותפת למועצת זכויות האדם של האו"ם תחת הכותרת "הסיפוח השקט של בקעת הירדן".
  • ההצהרה המשותפת טוענת ש"ההשפעות השליליות של המדיניות הישראלית בשטחים הפלסטינים הכבושים על זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית מתבטאים בצורה הבוטה ביותר בתכנוני הסיפוח של ישראל בבקעת הירדן".
  • ב-15 ביוני 2011, אל-חק, FIDH, בדיל, אל-מיזאן והמרכז הירושלמי לסיוע משפטי וזכויות אדם יקיימו אירוע צדדי בבניין האו"ם בז'נבה שכולל את בקעת הירדן כ"תחום [] התמקדות".
  • בשנת 2010 מרכז מען לפיתוח פרסם דו"ח שכותרתו "עין על בקעת הירדן" בו נטען ש"ישראל חושקת באופן מתמשך בבקעת הירדן מאז מלחמת 1967" וש"בקעת הירדן סובלת מהרס חברתי, סביבתי, וכלכלי חמור כתוצאה ממדיניות האפרטהייד הישראלית".
  • הדו"ח של מען המליץ ש"חיוני שארגונים לא ממשלתיים, פלסטינים ובינלאומיים כאחד, יתמקדו בסוגיות בבקעת הירדן…[ו]גם יעסקו בשדלנות וקמפיינים ברמות מקומיות ובינלאומיות כדי להתמודד עם הפרות של זכויות אדם".
  • שחקן נוסף בקמפיין זה הוא סולידריות בקעת הירדן, "רשת של קבוצות קהילתיות עממיות מכל רחבי בקעת הירדן ותומכים בינלאומיים". השותפים העיקריים של הארגון הם מחסום Watch, מרכז מען לפיתוח, האגודה הצרפתית לסולידריות עם פלסטין, וקבוצת ברייטון לסולידריות עם בקעת הירדן.