• ממשלת גרמניה מספקת מיליוני אירו בכל שנה באופן ישיר ועקיף לארגונים לא ממשלתיים פוליטיים הפועלים בגרמניה, ישראל, הגדה המערבית ועזה. מרבית המימון לארגונים אלו מועבר באמצעות קרנות פוליטיות אשר הפכו לשחקנים משמעותיים בחברה הישראלית.
  • מטרתו הרשמית של המימון הממשלתי הגרמני היא "…לכונן שלום, חירות, דמוקרטיה וזכויות אדם…", ופרויקטים רבים אכן מוקדשים למטרות חשובות אלו.
  • עם זאת, ממשלת גרמניה גם מממנת ארגונים אשר תורמים לדמוניזציה של ישראל, ולקמפיינים הקוראים לחרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) נגדה, בניגוד למדיניות החוץ הגרמנית. ארגונים אלו מתנגדים למשא ומתן לשלום, ומקדמים נרטיב אשר דוחה את הלגיטימציה לקיומה של מדינה יהודית.
  • מימון שכזה הוא הבסיס למניפולציה של התפיסות לגבי ישראל על ידי החברה בגרמניה, ומהווה שימוש לרעה בכספי משלם המסים.ב
  • נוסף, פרויקטים של ארגונים לא ממשלתיים תופסים את מקומה של הדיפלומטיה הישירה – הפרה של הנורמות הבינלאומיות ביחסים בין מדינות.
  • דוגמאות (לפרטים נוספים ראו את הדו"ח "מימון ממשלתי גרמני לארגונים פוליטיים הפעילים במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי"):

 ארגון

תחום פעילות

מימון (בש"ח)

אמצעי מימון גרמני

קואליציית נשים לשלום

ארגון מוביל בקמפיין החרם נגד ישראל (BDS)

119,877 (2013)

EED

  47,800 (2013)

מדיקו אינטרנשיונאל

146,026 (2011)
197,969 (2010)

קרן רוזה לוקסמבורג

זוכרות

מקדם פתרון "מדינה אחת"

123,684 (2013)

BISCHOEFLICHES

118,607 (2012)

BISCHOEFLICHES

121,509 (2012)

מיסראור

קומטי-מי

בנייה בלתי חוקית, ללא היתרים, במימון גרמני

1,686,624 (2011)
593,545 (2010)

מדיקו אינטרנשיונאל

   120,000 (2010)

הנציגות הגרמנית ברמאללה

קואליציית נשים לשלום – הקואליציה שמתארת עצמה כ"ארגון פמיניסטי נגד הכיבוש של פלסטין ולמען שלום צודק", היא ארגון מוביל בקמפיינים של חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS), במיוחד באמצעות קמפיין "מי מרוויח", אותו היא יזמה. אתר "מי מוביל" משמשים כ"מאגר מידע ומסד נתונים מקוון", שנוסד ב"תגובה לקריאה הפלסטינית לחרם, משיכת השקעות, וסנקציות (BDS) נגד ישראל". פעילות הקואליציה צולמו מניפות דגל של החזית העממית לשחרור פלסטין – ארגון טרור שאחרי לאינספור פיגועים (לאחר ש-NGO Monitor הודיע למממנים הגרמנים של הקואליציה על התצלום, הוא הוסר מעמוד הפייסבוק של הארגון).

זוכרות – ארגון ישראלי שמטרתו קידום זכות השיבה וטוען כי "הזיכרון ולקיחת האחריות על הנכבה הפלסטינית ע"י הציבור היהודי בישראל הם תנאי בסיסי והכרחי לפיוס ושלום בין העמים, אך הם אינם מספיקים. בין השאר חייבת להתלוות אליהם גם קבלה של זכות השיבה של הפליטים". משמעות קריאה זו היא חיסולה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. פעילי זוכרות תמכו באופן פומבי במדינה אחת לשני העמים. איתן ברונשטיין הצהיר כי "אני לא יודע מי ירצה לחזור, אבל מי שירצה לחזור – תנו לו לחזור. אם התוצאה היא שלא תהיה מדינה יהודית, אז לא תהיה מדינה כזאת. הקונספט המועדף עלי הוא מדינה אחת מהים ועד נהר הירדן". כדי לחזק את נרטיב "השיבה" ואת חוסר הלגיטימיות של ישראל, זוכרות גם מאשים את ישראל ב"טיהור אתני", וב"נישול ועקירה בכח של העם הפלסטיני".

קומט-מי (COMET-ME: קהילה, אנרגיה וטכנולוגיה במזרח התיכון) – הארגון הוקם בשנת 2009 כדי "לבנות מערכות אנרגיה מתחדשת למען קהילות אשר אינן מחוברות לרשת החשמל מסיבות פוליטיות, וכדי לבנות יכולת מקומית להתקין ולתחזק את מערכות אלו". עם זאת, הפעילות של קומט-מי היא פוליטית ביותר וייתכן שהיא מפירה את החוק הישראלי. במאמר בנושא הבנייה בשטח C, אחד ממייסדי הארגון אלעד אוריין ציין כי "אנו לא מקבלים אישורים כלל, אז אנחנו פשוט בונים בלעדיהם". אוריין גם חבר בוועדת הביקורת של ארגון "זוכרות", ארגון לא-ממשלתי ישראלי קיצוני, התומך בפתרון של "מדינה אחת" וב"זכות השיבה" לפלסטינים. (אוריאן גם חתם על עצומה התומכת בטלי פחימה שהורשעה במגעים עם טרוריסטים).