• בעקבות ההסלמה בלחימה בעזה, מספר ארגונים פוליטיים ישראלים הטוענים כי הם מקדמים זכויות אדם, פרסמו האשמות מוטות ופוליטיות נגד ישראל. בדומה למקרים קודמים, ארגונים אלה רומזים, מבלי לספק הוכחות או ראיות, כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה והפרות אחרות של זכויות אדם. כמה מההצהרות של הארגונים משקפות הטיה מובנית, ומהוות ניגוד בולט לשתיקה של הארגונים כאשר זכויות אדם של ישראלים מופרות.
  • ארגונים אלה כוללים את רופאים לזכויות אדם – ישראל, בצלם, גישה, עדאלה, שוברים שתיקה, והוועד הציבורי נגד עינויים הממומנים כולם על ידי הקרן החדשה לישראל.
  • בסבבי אלימות קודמים מספר ארגונים הממומנים על ידי הקרן החדשה היו שחקנים מרכזיים בפרסום האשמות שקריות בנוגע לפשעים לכאורה שישראל ביצעה, ובכך תרמו לקמפיינים להכפשת ישראל. כי שפורסם במחקר של NGO Monitor, מוענקים של הקרן החדשה לישראל היו גורם מפתח בהגשת דו"חות המאשימים את ישראל בפשעי מלחמה במסגרת וועדת גולדסטון ובקידום האשמות אלה לאחר מבצע עופרת יצוקה.
  • ב-15 בנובמבר, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל דניאל סוקטש כתב ש"משפחת הארגונים של הקרן החדשה לישראל יפעלו לסייע לאזרחים הישראלים הפגיעים ביותר, יהודים וערבים, החיים בטווח הרקטות". ההצהרות המוטות והפוליטיות של כמה מהארגונים הנתמכים על ידי הקרן החדשה עומדים בניגוד חריף למטרה נעלה זו.
  • כפי שניתן לראות, ארגונים הנתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל שתקו במשך השבועות שקדמו למבצע עמוד ענן, שבהם שוגרו עשרות רקטות באופן בלתי מבחין נגד אזרחי ישראל. ארגונים אלה החלו לפעול רק לאחר הריגתו של אחמד ג'עברי ב-14 בנובמבר 2012.
  • מלבד ארגון בצלם, אף אחד מהארגונים לא טרח לפרסם הודעה המגנה את הריגתם של שלושה אזרחים בקריית מלאכי.
  • גישה (מרכז לשמירה על הזכות לנוע) חזר והאשים באופן כוזב את ישראל ב"ענישה קולקטיבית", תוך כדי התעלמות מצרכי הביטחון של ישראל, בעיקר הצורך למנוע הברחות נשק, והתעלמות מהאמצעים הרבים בהם נוקטת ישראל כדי למנוע פגיעה באזרחים בלתי מעורבים.
  • ארגון עדאלה, יחד עם הארגון הפלסטיני הקיצוני אל-מיזאן פרסמו הודעה הטוענת כי "הפצצת בניין התקשורת בעזה היא הפרה חמורה של חוקי המלחמה". יחד עם הפרשנות המשפטית המוטעית הארגונים לא טרחו לציין כי צה"ל פגע בתשתית התקשורת של חמאס, מטרה צבאית חוקית.
  • האג'נדה האנטי ישראלית של רופאים לזכויות אדם-ישראל התבטאה בהודעה הטענה כי "…מתקפה זו, אשר העיתוי שלה, בתקופת בחירות, מעלה חשש כי חייהם של בני אדם ברצועת עזה ובדרום ישראל איבדו מערכם והפכו כלי ריק במגרש הציניות הפוליטי." הארגון גם פרסם בחשבון הטוויטר שלו ציוץ חוזר הקורא לחיילי צה"ל לסרב פקודה, ציוץ זה הוסר מחשבון הטוויטר של הארגון לאחר מכן. הצהרות מוטות שכאלה אינן עולות בקנה אחד עם המטרות הרפואיות לכאורה של הארגון.
  • הודעה משותפת של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל יחד עם ארגונים פלסטיני ובינלאומיים קראה ל"התערבות דחופה" של מועצת זכויות האדם של האו"ם, התעלמה מהקורבנות הישראליים, והתמקדה ב"הפרות של המשפט הבינלאומי המבוצעות בשטחים הפלסטיניים". ארגונים אלה פועלים עם מועצת זכויות האדם, הנשלטת על ידי כמה מהמשטרים הדיקטטוריים ביותר בעולם, כדי לנסות וליזום דו"ח חדש בנוסח גולדסטון.

רופאים לזכויות אדם-ישראל

 
רופאים לזכויות אדם – ישראל
רל"א-ישראל היה הארגון הראשון הנתמך על ידי הקרן החדשה לישראל (1,145,350$, 2011-2006) שפרסם הודעה בנוגע להסלמה בלחימה בדרום. בהצהרותיו, הארגון מפרסם דעות פוליטיות שאין קשר בינן ובין זכויות אדם, המשפט הבינלאומי או רפואה, ובכך יוצר את הרושם המוטעה כי ישראל היא התוקפן, ושהיא מסכנת את חייהם של צוותי רפואה ושל אזרחים בעזה.
"שנים ארוכות של העדר עשיה לקידום שלום וביסוס והעמקת הכיבוש מובילים אותנו אל עברי פי פחת. תחת נקיטת צעדים אמיצים להסרת הסגר וההגבלות מעל תושבי רצועת עזה ולהבטחת חירותם של תושבי ותושבות הרצועה כמו גם שלומם של תושבי ותושבות הדרום, אנו עומדים בפתח מלחמה נוספת…אגה אמיתית וכנה לגורלם ועתידם של כל האנשים החיים באיזור אינה עולה בקנה אחד עם מתקפה זו, אשר העיתוי שלה, בתקופת בחירות, מעלה חשש כי חייהם של בני אדם ברצועת עזה ובדרום ישראל איבדו מערכם והפכו כלי ריק במגרש הציניות הפוליטי".
ניתוח:
1.      אין קשר בין דעה פוליטית (ולגיטימית) זו לבין רפואה.
2.      רל"א-ישראל שומר על שתיקה נוכח מאות פשעי המלחמה של חמאס המכוונים נגד אזרחי ישראל, וההאשמות כי ישראל פועלת אך ורק ב"מגרש הציניות הפוליטי" ומפגינה "שרירים ללא תכלית" משקפת את ההטיה הפוליטית והסטנדרטים הכפולים שאינן עולים בקנה אחד עם קידומם של זכויות אדם באופן אוניברסאלי.
ציוץ חוזר על יד רל"א-ישראל (הוסר מחשבון הארגון), 15 בנובמבר 2012: "קוראים ומעודדים את כל החיילים הישראלים לסרב פקודה ולא לציית. אל תיקחו חלק בטבח תמימים."
ניתוח: הסרת הציוץ מראה כי גם רל"א-ישראל מכירים בכך שהודעה זו הייתה פוגענית ולא ראויה.
"הפגיעה בתשתיות כגון כבישים, גורמת לקשיים ועיכובים בהגעה לפצועים. לעיתים בשל חסימת כבישים מפעירת בור של פצצה או הרס של בתים ברחובות, לא מאפשר מעבר אמבולנסים, מה שמחייב את הפרמדיקים ללכת ברגל ולסחוב פצועים תוך סיכון גובר לחייהם, וכמובן עיכוב בהגעה לפצועים וזאת כאשר כל דקה יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות".
ניתוח: ההודעה של רל"א-ישראל מלאה בטענות מעורפלות וכלליות, בלתי ניתנות לאימות וללא כל ראיות.
בצלם
בצלם, "הארגון הישראלי המוביל בתחום זכויות האדם" (1,369,258$ מהקרן החדשה 2011-2006), לא פרסם כל הודעה בנוגע להתקפות הרקטות על אזרחים ישראל שהחלו ב-22 באוקטובר 2012. לאחר הריגתו של ג'עברי ומותם של שלושה אזרחים ישראל, בצלם פרסם שתי הודעות לעיתונות המגנות את ההתקפה על קריית מלאכי והמנסות להתמודד עם השלכות הלחימה. בעוד בצלם מכיר בכך שישראל מנסה לצמצם את מספר האזרחים הנפגעים, הארגון גם טוען ללא כל ראיות כי "גורמים רשמיים ישראלים [מצדיקים] את הפגיעה באזרחים בהתנהלות זו של הארגונים הפלסטיניים". בצלם גם מנצל את ההזדמנות הזו כדי לחזור על הטענות השקרית כי צה"ל הפר את העיקרון של צמצום "הפגיעה באזרחים" ככל הניתן במהלך מבצע עופרת יצוקה.
"גם היום, כמו לפני ארבע שנים, מצדיקים גורמים רשמיים ישראלים את הפגיעה באזרחים בהתנהלות זו של הארגונים הפלסטיניים. אמנם, הצבא התחייב שהוא עושה ככל יכולתו כדי לצמצם פגיעה זו, אולם הדגיש כי האחריות לפגיעה באזרחים אינה מוטלת עליו.עמדה זו מוטעית מיסודה. העובדה שאנשי חמאס וארגונים אחרים פועלים בניגוד לחוק אינה מצדיקה באופן אוטומטי פגיעה של ישראל באזרחים והעובדה שצד אחד מפר את החוק לא מעניקה לצד השני זכות להפר אותו גם הוא. על ישראל עדיין מוטלת החובה – המשפטית והמוסרית – לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותה כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באזרחים, למרות התנהלות אסורה זו של חמאס."
ניתוח: היחס בין מספר ההרוגים המעורבים בלחימה לבין הנפגעים הבלתי מעורבים במהלך סבב הלחימה הנוכחי בעזה הוא נמוך ביותר בהשוואה לכל מלחמה אחרת. כתוצאה מכך, וכדי לשמר את הנרטיב הפוליטי של הארגון, בצלם מנסה לצייר תמונה של הפרות פוטנציאליות של דיני המלחמה גם כאשר אין כאלה בנמצא. בצלם טוען כי " על ישראל עדיין מוטלת החובה – המשפטית והמוסרית – לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותה כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באזרחים"" ואכן ישראל עושה זאת.
"בצלם מגנה את ירי הרקטות של ארגונים פלסטיניים חמושים מרצועת עזה על אזורים אזרחיים בישראל, ממנו נהרגו היום שלושה אזרחים ישראלים בקרית מלאכי ונפצעו אנשים נוספים, בהם שני תינוקות וילד. הארגונים הפלסטיניים המשגרים את הרקטות והמרגמות מצהירים בגלוי על כוונתם לפגוע באזרחים ישראלים. התקפות מכוונות נגד אזרחים חותרות תחת כל כללי המוסר והמשפט ומוגדרות כפשע מלחמה".
גישה
גישה (132,115$ מהקרן החדשה, 2011-2006) טוען כי מטרתו היא "הגנה על הזכות לחופש תנועה של פלסטינים, במיוחד תושבי רצועת עזה". בפרסומיו הארגון מאשים את ישראל באופן שקרי בענישה קולקטיבית וטוען כי ישראל עדיין כובשת את עזה, למרות הנסיגה המלאה ב-2005. גישה התעלם מירי הרקטות המסיבית מעזה שהחל ב-22 באוקטובר 2012. עם זאת, למרות ההסלמה, מנכ"ל הארגון, שרי בשי, ממשיכה לפרסם טענות משפטיות מופרכות, והאשימה את ישראל ב"ענישה קולקטיבית".
"אנו עוקבים בדאגה כיצד ההסלמה ברצועת עזה ובדרומה של ישראל גורמת לפציעתם ולמותם של אזרחים ולפגיעה ברכוש".
"לא לעונש קולקטיבי בעזה", שרי בשי, Open Zion, 16 בנובמבר 2012
"למרות שישראל הסיגה את המתנחלים ואת המתקנים הצבאיים הקבועים מעזה ב-2005, היא ממשיכה לשלוט במעברים לעזה. שליטה זו מולידה חובות במסגרת דיני הכיבוש, לאפשר לאנשים בעזה את חופש התנועה ההכרחי ליצירת חיים נורמליים, כולל היכולת לשווק סחורות בגדה המערבית ובישראל, ולנסוע לגדה המערבית. המשפט הבינלאומי מתיר ללוחמים להילחם בלוחמים. הוא אינו מתיר לצבאות להעניש אזרחים בתגובה לפעולותיהם של חמושים".
ניתוח:בהתאם לפרסומים רבים של גישה, בשי ממשיכה לטעון באופן כוזב כי עזה עדיין כבושה, ושכל המעברים לעזה נשלטים על ידי ישראל, למרות הגבול המשותף של עזה עם מצרים. כי גם מעוותת את המושג המשפטי "ענישה קולקטיבית" שמתייחס לאמצעי ענישה קולקטיביים נגד אוכלוסיות ואינו קשור למדיניות של הכנסת סחורות או מסחר. בשי גם אינה מציעה פתרון כדי להתמודד עם ההתקפות המכוונות נגד אזרחים ישראלים מעזה (כל שיגור הוא פשע מלחמה), ובמקום נשענת על סיסמאות ריקות ושטחיות.
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל  
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (114,388$ מהקרן החדשה לישראל, 2011-2006) שמר על שתיקה נוכח הרקטות ששוגרו לעבר אזרחי ישראל. במקום זאת, הארגון הצטרף למספר ארגונים פלסטינים ובינלאומיים בקריה לכינוס מושב מיוחד של מועצת זכויות האדם של האו"ם.
"ארגוני זכויות האדם הלאומיים, האזוריים והבינלאומיים החתומים מטה, קוראים לקהילה הבינלאומית לכנס באופן דחוף מושב מיוחד של מועצת זכויות האדם כדי להתייחס להסלמה במצב ברצועת עזה. התוצאה של התגברות מעשי האיבה בימים האחרונים ובשעות האחרונות היא הרס ומוות בהיקף נרחב, וישנן ראיות מוצקות המצביעות על פשעי מלחמה שבוצעו על ידי שני הצדדים. לאור המצב, לא ניתן להגיע למספר מדויק של נפגעים, מכיוון שעובדי שטח ממשיכים לחקור התקפות מתמשכות והתקפות קודמות… במהלך המתקפה רחבת ההיקף הקודמת על רצועת עזה אזרחים שילמו את מחיר הפוליטיקה המשותקת. אל לנו לאפשר להיסטוריה לחזור על עצמה".
ניתוח: למעשה אין ביכולתם של ארגונים אלה לספק כל ראייה שתתמוך בטענתם כי ישראל מבצעת "פשעי מלחמה". במקום זאת, כחלק מ"אסטרטגיית דרבן", הם פונים למועצת זכויות האדם המוטה, שנשלטת על ידי דיקטטורות אכזריות, בתקווה שמסגרת לא מוסרית זו תוכל לספק גינויים וועדת חקירה חדשה נוסח וועדת גולדסטון.
עדאלה
עדאלה לא גינה את ירי הרקטות נגד אזרחי ישראל. ההודעה היחידה שעדאלה פרסם (יחד עם אל-מיזאן, ארגון פלסטיני קיצוני), משקפת טענות משפטיות מעוותות ואף כוזבות.
"…בעקבות תלונות על כוונת הצבא להרוס את "מגדל אלשורוק", המכונה גם "מגדל העיתונאים" בעיר עזה, שלחו עדאלה ומרכז אלמיזאן לזכויות אדם בעזה מכתב דחוף לפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר), תת־אלוף דני עפרוני, שבו קראו לו להימנע מתקיפות נוספות של המבנה האזרחי…לפי המשפט הבינלאומי המנהגי, מבנים ומתקנים אזרחיים נהנים מהגנה מלאה מפני כל התקפה. מותר לתקוף אך ורק מטרות צבאיות. מטרות צבאיות הן מתקנים ומבנים אשר טבעם, מיקומם, תכליתם או השימוש בהם תורמים תרומה משמעותית לפעולה הצבאית ושהריסתם, תפיסתם או נטרולם – באופן מלא או חלקי – בנסיבות השוררות באותו זמן, מעניקים יתרון צבאי משמעותי. לפי קריטריונים אלה, מגדל אלשורוק הוא מבנה אזרחי ולכן אסור לתקוף אותו."
ניתוח: אין כל ראייה לכך שישראל התכוונה "להרוס את 'מגדל אלשורוק', או לכך ש"מגדל אלשורוק הוא מבנה אזרחי". למעשה, צה"ל הגביל את ההתקפה למתקני תקשורת של החמאס על גג הבניין. אחד המתקנים האלה היה מחובר לתחנת הטלוויזיה של החמאס אל-אקצא, שמוגדרת כארגון טרור גלובלי על ידי משרד האוצר האמריקאי. בנוסף, עדאלה ואל-מיזאן טוענים באופן מוטעה כי "מבנים ומתקנים אזרחיים נהנים מהגנה מלאה מפני כל התקפה". על פי המשפט הבינלאומי, אם מתקנים אזרחים משמשים למטרות צבאיות, הם מהווים מטרה חוקית. מטריד שארגונים אלה אינם מגנים את ההתקפות הרבות שחמאס משגר מתוך אזורים אזרחיים, ואת ההפקעה של תשתית אזרחית על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים כדי לשגר התקפות בלתי מבחינות נגד אזרחי ישראל. הדיווחים הסלקטיביים האלה אינם מוסריים.
שוברים שתיקה
ארגון שוברים שתיקה (523,342$ מהקרן החדשה, 2011-2006) הוא שחקן מפתח בהפצת האשמות שקריות נגד ישראל בדבר "פשעי מלחמה". נראה שהארגון מנסה לשוב ולהציב על סדר היום את האשמות אלה. בציוץ מה-18 בנובמבר 2012, שוברים שתיקה מקדמים את העדויות הבלתי מאומתות שלהם ממבצע עופרת יצוקה, ומשווים בין "פשעים" שבוצעו אז לבין המבצע הנוכחי: "אנו מעודדים אתכם לקרוא את העדויות שוב לאור ההתרחשויות."