–תקציר–

  • נציבות האיחוד האירופי מעבירה בכל שנה מאות מיליוני אירו לארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים ברחבי העולם באמצעות מסגרות דוגמת EIDHR, AIDCO, ENP PfP, קרן אנה-לינד ועוד. במקרים רבים ובמיוחד במזרח התיכון, מימון אירופי זה, המתאפיין בתהליכים לא שקופים, מועבר לארגונים שפעילותם חורגת באופן ברור מהמטרות המוצהרות של האיחוד האירופי.
  • בדו"חות קודמים, NGO Monitor ניתח את תהליך מתן המענקים של המסגרות EIDHR (הכלי האירופי לדמוקרטיה וזכויות אדם) ו- PfP (שותפים לשלום) בהקשר של הסכסוך הערבי-ישראלי. בתוך כך, חוסר השקיפות והניגוד החד בין המטרות המוצהרות, כפי שהוגדרו על-ידי הנציבות האירופית, לבין האג'נדה והמומחיות של הארגונים המוענקים (ראה נספח 3 בדו"ח המלא). רבים מהארגונים הזוכים למענקים אלו מעורבים בקידום "אסטרטגיית דרבן" אשר חותרת לבודד את ישראל באמצעות לוחמה משפטית, חרם ודמוניזציה נגד ישראל. בדו"ח זה, אנו בוחנים ארגון אחד המעורב בפעילויות מסוג זה.
  • הדו"ח בוחן מקרה אחד לפרטים – מענקי EIDHR ו-PfP (סה"כ 602,798 אירו בין השנים 2010-2014), אשר ניתנו לארגון הישראלי "קואליציית נשים לשלום" ומספר ארגונים שותפים. ארגון זה הוא ממובילי קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל, כולל קמפיינים לחרמות, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) באמצעות פרויקט "מי מרוויח מהכיבוש?". כמו כן, הארגון מעביר מימון לפעילויות של "יום הנכבה" המקדמות את הנרטיב הפלסטיני. הנציבות האירופית מתנגדת לקמפיין ה-BDS וצורות אחרות של דמוניזציה, ומתייחסת אליהן כפגיעה במאמצי תהליך השלום. בנוסף, עם חשיפת הפעילות הקיצונית של הארגון על-ידי NGO Monitor במאי 2011, הקרן החדשה לישראל הפסיקה לממן את קואליציית נשים לשלום זאת לאחר חמש שנות תמיכה.
  • הקיצוניות של "קואליציית נשים לשלום" מתבטאת בהשתתפות פעילות הארגון בהפגנות בהן הן צולמו מניפות דגל של ארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין" (ראה נספח 3 בדו"ח וצילומי מסך).
  • דלית באום, ממקימות פרויקט החרם "מי מרוויח מהכיבוש?", ידועה במעורבותה באירועים אנטי-ישראליים ברחבי העולם ובשימוש ברטוריקה מוטה וקיצונית. באום גם פעילה בארגונים הקיצוניים "חרם מבפנים", זוכרות ו"אנרכיסטים נגד הגדר".
  • השותפים של קואליציית נשים לשלום למענק ה-PfP הם ועדות תיאום המאבק העממי הפלסטיני (PSCC), המעורב בארגון הפגנות אלימות נגד כוחות הביטחון בשטחים, וארגון נובה- ארגון פוליטי קיצוני מספרד.
  • המענקים החופפים מהאיחוד האירופי לקואליציית נשים לשלום נועדו לכאורה להעצים תנועות נשים לשלום ולתמוך בפעילות לא-אלימה בסכסוך הערבי-ישראלי. לא ניתן למצוא שום ראיות לכך שארגונים אלה הם בעלי המומחיות או היכולות לממש את המטרות האלה כפי שהן מוגדרות במענקי EIDHR ו-PfP. נראה כי למעשה ההיפך הוא הנכון, וישנה סבירות גבוהה כי מענקים אלו ישמשו להזנת הקונפליקט על ידי קידום שנאה ודמוניזציה.
  • לאור זאת, עולות שאלות רבות לגבי תהליך קבלת ההחלטות בנציבות האירופית, חוסר שיקול דעת והפוטנציאל לניגוד האינטרסים אצל חלק מהבכירים המעורבים בחלוקת המענקים. הראיות מצביעות על כך שלפקידי הנציבות האירופית המעורבים באישור מענקים אלו אין את הכישורים להעריך האם הארגונים ראויים לקבלם. ייתכן גם שהם בחרו להתעלם מהמידע לגבי פעילות הארגונים.
  • בדומה למענקים לארגונים פוליטיים דומים, הנציבות האירופית מסרבת לפרסם מסמכים חשובים שיאפשרו ניתוח של מימון זה. מספר בקשות להבהרות בנושא, אשר מפורטות בנספחי הדו"ח, נענו באופן חלקי ביותר, תוך הסתמכות על טיעונים לא ברורים בדבר "ביטחון הציבור". הנציבות האירופית עומדת על כך שמענקים ניתנים לפרויקטים, ולא לארגונים, אך טענה זו אינה מתיישבת עם מציאות בה החלק הארי של תקציבי ארגונים מסוימים מגיע מהאיחוד האירופי.
  • תגובה זו של האיחוד מונעת דיון ביקורתי בנושא, מפרה את מדיניות חופש המידע של הנציבות האירופית, ומדגישה את מאמצי הנציבות למנוע חקירה ולתת דין וחשבון על פעילות והחלטות חסרות אחריות.

הסרטון הבא מראה את ההפגנות האלימות בהן משתתפת וועדת ההתנגדות העממית: