ב-10 לינואר, ארגון Human Rights Watch פתח במתקפת יחסי ציבור אשר גינתה את ישראל בשל השימוש לכאורה בנשק המכיל זרחן לבן במלחמה נגד החמאס, בצורה בלתי-חוקית. הארגון פרסם הודעה לעיתונות, "ישראל: הפסיקי את השימוש הלא-חוקי של זרחן לבן בעזה," כמו גם "שו"ת על השימוש של ישראל בזרחן לבן בעזה". התקציב העצום של HRW והגישה הנוחה של הארגון לתקשורת באמצעות "אפקט ההילה" שלו, גרמו להעצמת דיווח זה בתקשורת ובאמצעות ארגונים לא ממשלתיים אחרים, כל זאת ללא חקירה עצמאית או אימות של הנתונים. ההתמקדות של HRW בנושא זה מסיתה את תשומת הלב מאספקטים משמעותיים בהרבה של הקונפליקט כמו השימוש השיטתי והלא-חוקי של חמאס במגנים אנושיים, ירי חסר הבחנה של רקטות המכוון לאזרחים ישראלים, והתפקיד של איראן אשר מלבה את המשבר.
זרחן לבן הוא נשק קונבנציונאלי והוא "שאינו אסור על פי החוק או על פי כל אמנה שהיא". לעיתים קרובות נעשה בו שימוש להאיר שטחים נרחבים ובשביל ליצור מסך-עשן כדי לכסות על תנועות החיילים ועמדותיהם. קצינים בכירים בצה"ל הכחישו את השימוש בנשקים המכילים זרחן לבן בעזה.1

  1. כמות ההצהרות של HRW, ההתמקדות שלהם והשפה בה הם עשו שימוש הם חריפים בהרבה מאשר הקריאה של הארגון לחמאס להפסיק את השימוש במגינים אנושיים ואת הירי הבלתי-מבחין שמכוון כלפי אזרחי ישראל – שניהם פשעי מלחמה לפי החוק ההומאניטארי הבינלאומי.
  2. הטענות של HRW, כפי שיוצג בהמשך, הם לא עקביות ולא נתונות לשום סוג של אימות, והן חוזרות על תבנית ההתקפות האידיאולוגיות והפוליטיות במלחמת לבנון השניה ב-2006 (כולל טענות כוזבות שהפיץ ארגון HRW בתקרית קאנה) ובמקרים אחרים, כפי שהם דווחו בידי NGO Monitor (ראה דוגמאות בסוף הדו"ח).
  3. "ההוכחות" של HRW מבוססות על רמיזות ועל דו"חות של "עדי ראייה". דו"ח אחד טוען ש"ב-9 לינואר, חוקרים של היומן רייטס ווטש שעמדו על רכס הצופה לעזה מצפון-מערב ראו מספר פרצי-אש של פגזי ארטילריה שנראו מעל העיר עזה/איזור ג'באליה. בנוסף, היומן רייטס ווטש ניתחו תמונות שצולמו באמצעי התקשורת בגבול ישראל-עזה". HRW לא נוקב בשמות החוקרים שלו, הוא לא מספק את המיקום המדויק של התצפיות שלהם, והוא גם לא מפרסם את זהות התמונות שאותן "ניתח", ובכך הוא הופך את יכולת האימות העצמאית של "הוכחות" אלו לבלתי-אפשרית.
  4. השימוש בפצצות תאורה בשביל לסייע בסריקות, בחילוץ כוחות ומטרות דומות אחרות מציל חיים של חיילים פצועים ומונע מהחמאס לחטוף את הגופות של חיילים הרוגים, כפי שכבר קרה בעבר, ושימוש זה הוא גם מותר לפי כל אמנות הנשק הבינלאומיות. אם שימוש כזה נעשה על ידי כוחות הצבא, לטעון שפעולות אלו הם בלתי-חוקיות בצורה כלשהיא או בלתי-מוסריות, זוהי פעולה בלתי-מוסרית בעצמה.
  5. טענות אלו של HRW שוכפלו בידי אמצעי התקשרות (The Guardian, The Times (UK), עיתון "הארץ", 2CNN וארגונים לא ממשלתיים אחרים. ב-11 לינואר, יום לאחר ש-HRW פרסמו את הדו"ח שלהם, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) החל בפרסום האשמות של אבדות פלסטיניות מרובות ו"כוויות" שנגרמו בידי "פצצות" המכילות זרחן לבן. ארגון "בצלם" גם חזר על הטענה שישראל משתמשת בזרחן לבן בצורה "בלתי חוקית" מבלי שהארגון סיפק מקור כלשהוא לטענותיו.

דוגמאות קודמות לטענות כוזבות של HRW אשר היו בשימוש למתקפות כנגד ישראל

ב-30 ליולי, 2006, באירוע קאנה במלחמת לבנון השנייה, לוסי מאייר מ-HRW (חוקרת לשעבר של HRW אשר לה היסטוריה קודמת של מתקפות אנטי-ישראליות) התעלמה מהערכת ההרוגים של ארגון הצלב האדום שהיה במקום ואשר טען כי ישנם 28 הרוגים (מספר שהתברר בסופו של דבר כמספר האמיתי), ובמקום זאת העדיפה הערכה גבוהה בהרבה של 54 הרוגים, הערכה שסופקה בידי "ניצול" לכאורה [ראה קים מרפי, "מלחמה במזרח התיכון: פקידים רשמיים אומרים ש-28 מתו בקאנה, לא 54", לוס אנג'לס טיימס, 4 באוגוסט, 2006]. ההערכה הכוזבת של HRW הופצה בצורה נרחבת בידי התקשורת כמו גם בידי HRW עצמו בהודעה לתקשורת ב-1 לאוגוסט, 2006, הודעה אשר גרמה לזעקה בינלאומית והובילה להפוגה זמנית בלחימה. כפי שמחקר שפורסם בידי אוניברסיטת הרווארד מציין, "רוב הכתבים עשו שימוש בהערכה הגבוהה מבין השתיים [של כמות ההרוגים], וחלק תיארו את הזירה כטבח. הדבר גרם לעוד העתקות סנסציוניות של אותם דיווחים". באיחור רב ובדיעבד, HRW הודיע על כמות ההרוגים המדויקת, למרות שהנזק כבר נעשה.

מארק גרלסקו הוביל את ה"חקירה" בעלת הפרופיל הגבוה של HRW בתקרית החוף בעזה ב-2006, תוך שהוא חוזר על הטענות ש"ההוכחות תומכות בצורה מדהימה בהאשמות לפיהן אזרחים נהרגו בידי פגזי ארטילריה שצה"ל ירה", תוך שהוא מתעלם מההוכחות המפורטות הסותרות זאת, כולל רסיסים אשר הוצאו מהפצועים שנלקחו לתוך ישראל לטיפול בבתי-החולים. גרלסקו היה גם בין כותבי הדו"ח "משטחים את רפיח" של HRW מ-2004, דו"ח אשר הכיל טענות רבות אשר היו נתונות למחלוקת ולא ניתנות לאימות, מחק את הקשר הטרור, ואשר נעשה בו שימוש בשביל להצדיק את המעורבות של HRW במתקפות חרם אנטי-ישראליות.

(1) "אשכנזי גם הכחיש את ההאשמות שהצבא עושה שימוש בזרחן לבן נגד חמושים פלסטינים בעזה: "צה"ל פועל רק על פי שמותר על פי החוק הבינלאומי ולא עושה שימוש בזרחן לבן", דברי אשכנזי לועדת חוץ וביטחון בתגובה לשאילתה של חברת הכנסת זהבה גלאון ממרץ". ("ברק: אנחנו מכבדים את האו"ם אבל אנחנו ממשיכים עם הפעולה בעזה, הג'רוזלם פוסט, 13 בינואר, 2009).

(2) http://edition.cnn.com/2009/WORLD/meast/01/12/white.phosphorus/?iref=mpstoryview
הכתב של CNN, בן וודמן ציטט מומחה בעל שם – דר' פיטר גרוסמן, נשיא מרכז גרוסמן לכוויות בשרמן אוקס, קליפורניה, אשר אמר ש"זה בלתי אפשרי לדעת, על פי תמונות הכוויות, האם זרחן לבן אחראי לכוויות אלו". אבל לאחר מכן, וודמן ציטט מספר פלסטיניים אשר חזרו על האשמות HRW לגבי השימוש בזרחן לבן, אנשים שאמינות שלהם לא ניתנת לאימות.