• חגי אלעד מונה למנכ"ל בצלם ביוני 2014, לאחר שש שנים בראשות האגודה לזכויות האזרח בישראל. בפוסט אותו הוא פרסם עם סיום תפקידו באגודה לזכויות האזרח, הוא כתב כי "תקוותי לחברה האזרחית בישראל…יחד עם תחושה מוגברת של כח, אסטרטגיות חדשות ואמיצות יותר תצאנה לפועל, ויעמדו בפני ההתקפות שניתן לצפות להן. אי אפשר להסתפק בפחות כדי לגרום לשינוי מהותי במקומות בהם המדיניות הנוכחית מונעת זאת".
  • לגבי בצלם אלעד כתב כי "אני מאמין שהמאבק נגד הכיבוש המתמשך הוא חיוני; למטרה זו לבצלם יש חשיבות חיונית; למטרה זו ברצוני להקדיש את כישוריי, יחד עם הצוות הנהדר של בצלם בשנים הקרובות".
  • ניתן היה להבחין במרכזיות האקטיביזם והאופוזיציה הפוליטיים במכתב של אלעד לתומכי בצלם, בתחילת מבצע צוק איתן (14 ביולי). הוא הדגיש כי "בעוד טילים 'מקישים בגג', הציבור הישראלי אינו מותיר מקום לביקורת על מדיניות הממשלה. עם זאת הטילים אינם רק 'מקישים' בגגות; הם גם מביאים איתם מוות והרס. משמעות עובדה זו היא כי עכשיו יותר מתמיד עלינו לתעד, לנתח ולהשמיע קולות מתנגדים".
  • דוגמה נוספת לאסטרטגיה האופוזיציונרית, ול"אסטרטגיות אמיצות יותר" היא הקמפיין ציני והבלתי מוסרי של בצלם בשם "תופסים טרמפ", אשר גינה את מאמציה של ישראל למצוא את שלושת הנערים החטופים, וכלל האשמות בדבר "ניצול ציני של הדאגה לחטופים" כדי "ליישם פעולות גורפות אשר מגבירות את הפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים". הקמפיין כלל פוסטר עם תמונותיהם של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יעלון, ובכך הדגיש את סדר היום הפוליטי במסווה של זכויות אדם.
  • הקישו כאן לקריאת דו"ח NGO Monitor בנושא הקמפיין סר הטעם של בצלם סביב המבצע להשבת הנערים החטופים.