מימון ממשלתי זר שמועבר לארגוני שדולה פוליטיים לא ממשלתיים בישראל, מייצג ניסיון לתמרן את הדמוקרטיה הישראלית ולעקוף את הצינורות הדיפלומטיים המקובלים. כאשר תמיכה זו מנוצלת על מנת להאשים בכירים ישראלים (ומערביים) ב"פשעי מלחמה," היא מערערת את האינטרסים של ישראל ושל הממשלות הזרות כאחד.

  1. "לוחמה משפטית" היא האיום המרכזי כנגד חיילי צה"ל בהקשר הדה-לגיטימציה. אסטרטגיה זו מתאפיינת בעיקר בהגשת תביעות כנגד בכירים ישראליים בבתי משפט במדינות זרות ובבית הדין הפלילי הבינלאומי, כמו-גם בהגשת תביעות אזרחיות כנגד חברות בעלות קשרים עם ישראל.
  2. ארגונים לא ממשלתיים בישראל שפעילים בתחום זה:

א. עדאלה: האיחוד האירופי (627,526  – 2009-2012), שוויץ (391,365 ₪ – 2006-2007), סיוע עקיף דרך NDC – דנמרק, שוודיה, שוויץ והולנד ($25,000 – 2009)

ב.  יש דין: הולנד (570,260 ₪ – 2007. €139,000 + €6658 – 2008. €28,000 – 2009), האיחוד האירופי (€480,540 – 2006-2011), בריטניה (800,023 ₪ – 2007), נורבגיה (500,000 ₪), אירלנד (393,315 ₪ – 2007), גרמניה (612,130 ₪), סיוע עקיף דרך NDC – דנמרק, שוודיה, שוויץ והולנד ($46,000 – 2009) 
 

ג. שוברים שתיקה: האיחוד האירופי (€43,514 – 2008), בריטניה (209,590 ליש"ט – 2006-2011), הולנד (€19,999 – 2008), ספרד (€131,000 – 2009-2010), דנמרק (871,237 ₪ – 2007-2008)
 

ד. הועד הציבורי נגד עינויים בישראל: שוודיה (353,607 ₪ – 2008) מימון שוודי עקיף דרך דיאקוניה (4.4 מיליון כתר שוודי – 2006-2008), בריטניה (359,944 ₪ – 2006-2008), נורבגיה (961,795 ₪ – 2007-2009), אירלנד (171,710 ₪ – 2006), פינלנד (168,188 ₪ – 2006-2008), הולנד (€19,500 – 2009), סיוע עקיף דרך NDC – דנמרק, שוודיה, שוויץ והולנד ($240,000)
 

ה. יש גבול- אין נתונים. 
 

ו. קואליציית נשים לשלום: גרמניה (587,189 ₪ – 2006), מימון עקיף מהולנד דרך ICCO (בשנים 2009-2011)

  1. המימון ממדינות אירופה, ובמיוחד מהאיחוד האירופי, בעייתי במיוחד בגלל חוסר השקיפות והאחריותיות בתהליך קבלת ההחלטות, וההערכות של תוצאות המימון סודיות לחלוטין וחבויות מביקורת פומבית. כחלק מהפרה של שקיפות דמוקרטית בסיסית, הדיונים סגורים, והאיחוד האירופי מסרב לשחרר את ההערכות או כל מידע אשר מצדיק את המימון אשר ניתן לארגונים לא ממשלתיים ישראלים שמעורבים ב'לוחמה משפטית'.
  2. ארגונים שפועלים במימון אירופי גם מנסים לערער את הלגיטימיות של מערכת המשפט הישראלית בפרט, ושל הדמוקרטיה הישראלית בכלל.
  • לדוגמא, במפגש של פעילים בבריסל (2008), מנכ"ל עדאלה חסן ג'בארין טען שבית המשפט העליון בישראל "אינו קשוב לתיקים שעוסקים בפעולות שמגיעות לכדי פשעי מלחמה." ג'בארין גם ציין ש"פעילים צריכים לתאר את ישראל כמדינה שאינה דמוקרטית באופן אינהרנטי."
  • בנובמבר 2010 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל פרסם דו"ח המאשים את פרקליטות המדינה ב"מעילה בתפקידה", ואת בג"ץ ב"אי-התערבות" כאשר זכויות אדם נפגעות לכאורה.
  1. עו"ד מיכאל ספרד, הקשור לארגונים יש דין, שוברים שתיקה, ואל-חק, מעורב עמוקות בקמפיינים אלו.
  2. ארגונים פלסטינים – כולל אל-חאק, בדיל, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) – הם מנהיגי מאמצי הלוחמה משפטית. קבוצות אלו, שמקבלות מימון מממשלות אירופה ומהאיחוד האירופי, משתתפות פעולה עם ארגונים ישראליים רבים.
  3. דוגמאות של מעורבות ארגונים ישראליים בלוחמה משפטית:

א. מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים, ד"ר ישי מנוחין, הצהיר ש"אם חשדות לפשעי מלחמה לא ייחקרו בישראל, ראוי שייחקרו ושימוצה הדין עם מבצעיהם בבתי משפט אחרים."
ב. בנובמבר 2009, נציגים של הוועד הציבורי נגד עינויים ועדאלה
חברו לארגונים אנטי-ישראליים דוגמת המרכז הפלסטיני לזכויות אדם וארגון אל-חאק לפגישות עם פקידי בית הדין הפלילי הבינלאומי "כדי לחקור דרכים שונות להביא צדק לקורבנות של הפרות חמורות של המשפט ההומניטארי."
ג. בדצמבר 2009 קואליציית נשים לשלום יזמה בבריטניה
עצומה שקוראת "לאפשר את הבאתם של פושעי מלחמה לדין."
ד. לאחרונה נחשף שאחת ממטרותיו של ארגון "יש דין" היא הצגת צה"ל ומדינת ישראל כמי שמבצעים פשעי מלחמה בטענה "שישראל מפגרת באופן חריף אחר הסטנדרטיים הבינלאומיים לטיפול בפשעי מלחמה". לצורך מטרה זו, הארגון משתף פעולה עם פעילי "שוברים שתיקה".