רקע: בעבר אפשרו חוקי סמכות השיפוט האוניברסאלית הבריטיים לאזרחים פרטיים לבקש להוציא, ממניעים פוליטיים, צווי מעצר נגד אנשים אשר ביצעו, לכאורה, פשעים בינלאומיים. חוקים אלו ספגו ביקורת גוברת והולכת, במיוחד בעקבות ניסיונו של ארגון לא ממשלתי המקושר לחמאס, לגרום למעצרה של ח"כ ציפי לבני, לשעבר שרת החוץ של מדינת ישראל וכיום יו"ר האופוזיציה, באשמת "פשעי מלחמה". מחאה נרחבת הביאה לדרישה לשנות את חוק סמכות השיפוט האוניברסאלית על מנת למנוע ניצול נוסף של החוק על ידי גורמים משפטיים פרטיים.
ארגונים לא ממשלתיים כגון אמנסטי אינטרנשיונל, קואליציית נשים לשלום, ארגון War on Want וארגונים נוספים פרסמו הצהרות התומכות במסגרת הישנה של חוק סמכות השיפוט האוניברסלית הבריטי. בהתנגדותם לתיקון החוק טענו ארגונים אלו באופן כוזב כי החוק החדש ימנע העמדות לדין תחת סמכות השיפוט האוניברסלית, ויפטרו פושעים מעונש במקרים של הפרות זכויות אדם.
שינויי החוק:
  • החוק החדש דורש את הסכמתו של ראש התביעה הציבורית כתנאי למתן צו-מעצר במסגרת חקירה בעקבות יזמה פרטית, במקרים בהם התבצעה לכאורה עבירה בתחום השיפוט האוניברסאלי (לדוגמא: פשעי מלחמה, עינויים, רצח-עם, פשעים כנגד האנושות).
  • לפני אישור הצעת החוק, היו רק הגבלות מעטות על היכולת של תובעים פרטיים לבקש הוצאת צווי מעצר, וכך התביעה הפרטית הפכה לכלי פוליטי.
  • בעבר, הדרישות למתן צו מעצר היו מחמירות פחות מאלו שנדרשו להמשך ההעמדה לדין. על כן, אזרחים זרים היו תחת איום מעצר אפילו במקרים בהם לא הייתה ראייה מספקת להגשת תביעה.
  • כעת, כל העמדה פרטית לדין מוכרחה לקבל את אישורו של ראש התביעה הציבורית.
 
ארגונים לא ממשלתיים ועורכי דין העומדים מאחורי תביעות משפטיות בעלות מוטיבציה פוליטית, במסגרת סמכות השיפוט האוניברסאלית בבריטניה:
  • דניאל מחובר (ממייסדי ארגון "עורכי דין למען זכויות אדם לפלסטינים" ומנהל  מחלקת ההתדיינות האזרחית במשרד עורכי הדין של היקמן ורוז) הגיש, בשיתוף עם "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם"(PCHR)  ועמותת "יש גבול", תיקי ראיות ליחידה נגד טרור ופשעי מלחמה של משטרת לונדון, הנוגעים לאלוף פיקוד הדרום לשעבר של צה"ל, דורון אלמוג. כאשר סירבה המשטרה לפעול בעניין ראיות אלו, הגישו עורכי הדין בקשה למתן צו מעצר. אלמוג טס ללונדון, אך לא יצא מן המטוס משנודע לו על צו המעצר נגדו (אוגוסט 2005). תביעה לא מוצלחת נוספת הוגשה בשנת 2004 כנגד שאול מופז. המרכז הפלסטיני לזכויות אדם ממומן על ידי האיחוד האירופי, אירלנד, דנמרק, נורבגיה, קרן פורד, מכון החברה הפתוחה,  Oxfam NOVIB ; ארגון יש גבול אינו שקוף בנוגע למקורות המימון שלו.
  • אל-חק ואל-מיזאן- בעזרת משרד עורכי הדין אירווין, ת'אנבי, נאתאס, אימראן חאן ושותפים- הגישו בקשה להוצאת צו מעצר נגד שר הביטחון, אהוד ברק, אך נענו בסירוב בשל החסינות לה זכאי ברק (ספטמבר 2009). בין מממניו של ארגון אל-חק נמנים המרכז לפיתוח ארגונים לא ממשלתיים (שוויץ, שבדיה, דנמרק והולנד), נורבגיה, דיאקוניה (שבדיה), ICCO ,Kerk in Actie  (מימון שמקורו בממשלת הולנד), אירלנד, ספרד ומכון החברה הפתוחה; אל-מיזאן ממומן על ידי המרכז לפיתוח ארגונים לא ממשלתיים, נורבגיה, מכון החברה הפתוחה, דיאקוניה (שבדיה) והאיחוד האירופי.
  • הארגון הלא ממשלתי המקושר עם חמאס – TAWTHEQ הגיש בקשה למתן צו מעצר כנגד ציפי לבני, הצו בוטל לאחר שהוערך כי היא אינה נוכחת בבריטניה באותו הזמן (דצמבר 2009).
  • משלחת של צה"ל ביטלה את נסיעתה לבריטניה עקב חשש למעצר (ינואר 2010).
  • דיווחים בכלי התקשורת טענו כי סגן ראש הממשלה, דן מרידור, ביטל נסיעה פרטית לבריטניה לאחר שנאמר לו כי ייתכן שיוגשו נגדו תביעות (נובמבר 2010).
  • עמיר פרץ נחלץ ממעצר בבריטניה על ידי שינוי לוח הטיסות שלו (יולי 2011).
 
קמפיינים של ארגונים לא ממשלתיים נגד שינוי החוק:
  • בעקבות ההצעה לעריכת השינויים בחוק הגיב אמנסטי אינטרנשיונל בחריפות, והצהיר במרץ 2011 כי הצעת החוק "שולחת מסר שאין לטעות בו, כי בריטניה חלשה בענייני פשיעה אם פשעים אלה הם פשעי מלחמה ועינויים. ההצעה תגרום לעיכובים משפטיים מסוכנים שיובילו למצב בו קרוב לוודאי שאפילו אנשים החשודים בפשעים הגרועים מכל לא יעמדו בפני סכנת מעצר. אפילו בכירים בממשל הלובי יכולים לחמוק ממשפט בבריטניה באם יתקבל השינוי המסורבל הזה בחוק".
  • בהתייחס להצעת החוק, הצהיר המרכז הפלסטיני לזכויות אדם כי: "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם טוען כי מהלך זה הוא מאמץ מכוון להבטיח פטור מעונש בחסות החוק. במקום למלא אחר חובתה לקדם אחריותיות, יזמה בריטניה חקיקה המספקת בפועל 'מקלט בטוח' לפושעי מלחמה." (ספטמבר 2011).
  • במאמר מטעם ארגון "יהודים למען צדק לפלסטינים"(JFJFP), כתב עורך הדין דניאל מחובר: "באם החוק ישונה, חשודים מרשימת 'המדינות המוגנות' הכוללת גם את ישראל, אמריקה, סין, ערב הסעודית ומדינות נוספות כמו בחריין, יוכלו לבקר במחוזותינו בלי חשש מעונש, דבר שיהפוך אותנו למקלט בטוח לפושעי מלחמה ולמי שאחראים לעינויים. תוצאה זו תהא פרודיה חולנית על סמכות השיפוט האוניברסאלית האמיתית." (מרץ 2011).
ההשפעה של NGO Monitor:  
  • NGO Monitor הוא מהארגונים הראשונים אשר הדגישו את בעיית הלוחמה המשפטית מטעם הארגונים הלא ממשלתיים. בשנת 2008 פורסמה המהדורה הראשונה של המחקר 'לוחמה משפטית': ארגונים לא ממשלתיים והניצול לרעה של בתי-המשפט בסכסוך הערבי-ישראלי. בעקבות זאת פורסם מאמר-דעה במדור הדעות של עיתון הוול-סטריט ג'ורנל (אירופה) ב-5 בנובמבר.
  • מאז 2008 נפגשו נציגי NGO Monitor עם עשרות דיפלומטים על מנת ליידע אותם על הארגונים הלא ממשלתיים האחראים לתביעות משפטיות אלה, כמו גם על מקורות המימון של אותם הארגונים.
  • היועצת המשפטית לממשלת בריטניה, הברונית פטרישיה ג'נט סקוטלנד, התייחסה לתביעות משפטיות בעלות מניעים פוליטיים בהרצאתה "לוחמה משפטית" באוניברסיטה העברית בינואר 2010, וציינה כי "בבריטניה נעשה שימוש פוליטי ולא צודק" בהליכים משפטיים, וכי "נעשים מאמצים עילאיים על מנת למצוא פתרון לבעיה זו."
  • סגן שר החוץ, דני איילון, אירח את NGO Monitor במסיבת עיתונאים בדצמבר 2010 על מנת להציג את המהדורה השנייה המעודכנת של מחקר הלוחמה המשפטית.