מאז ההתנגשות האלימה בין המשט לשחרור עזה וכוחות חיל הים הישראלי ב-31 במאי, מספר ארגונים לא ממשלתיים ו"ארגוני זכויות אדם" פרסמו גינויים חריפים וחד-צדדיים של פעולות ישראל. רבות מההצהרות עוגנו במינוח של החוק הבינלאומי. עם זאת, כפי שמדגים הניתוח להלן, טענות אלה אינן נכונות מבחינה חוקית או מפוקפקות. הן מייצגות את הניצול המתמשך של המשפט הבינלאומי למטרות פוליטיות.

למידע נוסף על הדרך שבה ארגונים לא ממשלתיים "בולטים יותר למעשה בזכות הרטוריקה המוגזמת מאשר בזכות הידע שלהם במשפט הבינלאומי", ראה מאמרו של אד מורגן, "Israel’s naval blockade pitches and rolls with the Law of the Sea," מגזין The Globe and Mail, ה-3 ביוני, 2010.

הטענות:
1. 
ישראל השתמשה בכוח מופרז/לא-מידתי.
2. 
הסגר על עזה אינו חוקי, ומהווה סוג של ענישה קולקטיבית.
3. 
למרות ה"התנתקות" של ישראל ב-2005, עזה עודנה תחת כיבוש ישראלי.
4. 
פעולות ישראל מהוות מעשה פיראטי.

 

 

1) טענה: ישראל השתמשה בכוח מופרז/לא-מידתי

ציטוטים של ארגונים לא ממשלתיים:
עדאלה – "ההתקפה הצבאית של ישראל מפרה את המשפט הבינלאומי כיון שהיא מכוונת כלפי אזרחים ומטרות אזרחיות, ועירבה שימוש בכוח לא-מידתי."

אמנסטי אינטרנשיונל – "נראה שהכוחות הישראלים השתמשו בבירור בכוח מופרז…ישראל אומרת כי כוחותיה פעלו מתוך הגנה עצמית, וטוענת שהם הותקפו על ידי מפגינים, אך האמינות של היכולת להצדיק את רמת הכוח הקטלני שהפעילו החיילים הישראלים מעורערת. נראה שהוא היה הרבה מעבר לכל אמת מידה ביחס לכל איום שנשקף [לחיילים]."

ניתוח:
כוחות חיל הים הישראלי נתקלו בפעילים אלימים שהחזיקו
ברובים, סכינים, אלות ושרשראות. על פי תצלומי הוידיאווקלטות השמע שצה"ל שחרר, חיילים ניסו בתחילה להפעיל כוח שאינו קטלני.  כוח קטלני אושר רק לאחר שהחיילים התעמתו עם המון חמוש היטב, ולאחר שנורתה עליהם אש חיה. חיילים ישראלים רבים סבלו מפגיעות של ירי ודקירות סכין. אין עוררין במשפט הבינלאומי על זכות ההגנה עצמית לאור איום מיידי וברור לחיי אדם.

2) טענה: הסגר על עזה אינו חוקי ומהווה סוג של ענישה קולקטיבית

ציטוטים של ארגונים לא ממשלתיים:
אמנסטי אינטרנשיונל – "'הפעילים בספינות הבהירו שמטרתם העיקרית הייתה להפגין נגד הסגר הישראלי המתמשך, שמהווה סוג של ענישה קולקטיבית, ובכך הפרה של המשפט הבינלאומי', אמר מלקולם סמארט."
משמר זכויות האדם (Human Rights Watch) – "הסגר, שעולה לכדי ענישה קולקטיבית בלתי-חוקית של האוכלוסייה האזרחית של עזה…"
המרכז לזכויות חוקתיות (CCR – Center for Constitutional Rights) – "מאז הקמתו, לפני כמעט שלוש שנים, CCR גינה את הסגר כסוג של ענישה קולקטיבית."
War on Want – "על הממשלה הבריטית לפעול באופן מיידי ללחוץ על ישראל לסיים את הסגר הבלתי-חוקי על עזה והכיבוש הצבאי של האדמה הפלסטינית."

ניתוח:
האם הסגר הוא סוג של ענישה קולקטיבית?

הגבלות על מעבר של טובין באזור לחימה אינה מהווה "ענישה קולקטיבית" על פי המשפט הבינלאומי. "ענישה קולקטיבית" מתייחסת להשטת עונשים פליליים, ואינה מתייחסת לפעולה החוקית של אכיפת הגבלות כלכליות (Retorsion) (כגון סנקציות, סגרים). למעשה, בהתאם לסעיף 23 באמנת ג'נבה (המציבה אמות-מידה לאספקת סיוע הומאניטרי מוגבל), לישראל אין כל מחויבות לספק טובין כלל, אפילו מצרכים הומאניטרי מינימאלים, אם היא "מסופקת" שהטובין יוסטו, או שאספקת טובין מעין זו תסייע למאמץ המלחמתי של חמאס. כפי שדווח בתיאורים אמינים רבים, החמאס הסיט מצרכים מן האוכלוסייה האזרחית של עזה. למרות שלישראל אין כל חיוב חוקי לעשות כן, היא ממשיכה לספק מאות טונות של אספקה הומאניטרית לעזה על בסיס שבועי. המטען שנשא המשט לעזה היה שווה ערך בקירוב לכמות הסיוע ההומאניטרי שעובר מישראל לעזה ביום אחד.

האם הסגר עצמו הוא בלתי-חוקי?

המשפט הבינלאומי מכיר בסגר ימי כצעד לגיטימי וחוקי בהקשר של סכסוך מזוין. ספר ההוראות של חילות הים במדינות מערביות, כולל ארה"ב ובריטניה, מציבות את התנאים לשמירה על סגר בים או באוויר.
המדריך למפקד בצבא ארה"ב בנוגע לחוקי מבצעים ימיים מצהיר, "בעוד שהזכות הלוחמתית לבקר ולערוך חיפוש עוצבה בכדי לאסור זרם של טובין מוברחים, הזכות הלוחמתית לסגר נועדה למנוע מכלי-שיט וטיס, ללא קשר למטענם, מלחצות חגורה מבוססת ומפורסמת שמפרידה את האויב מהמים הבינלאומיים ו/או המרחב האווירי הבינלאומי." המדריך מוסיף ומצהיר כי "נסיון לפרוץ את הסגר מתרחש משעה שכלי-שיט או כלי-טיס עוזבים את הנמל או נמל-התעופה בכוונה לחמוק מהסגר." סעיף 67(א) בספר ההוראות סאן-רמו על המשפט הבינלאומי ביחס לסכסוך ימי מזוין מתיר תקיפה של כלי-שיט של סוחרים ניטראלים "כאשר יש בסיס סביר להאמין שהם נושאים טובין מוברחים או שהם פורצים סגר."
פעולות ישראל נעשו גם בהתאם למחויבות המשפט הבינלאומי של מניעת תמיכה בטרוריסטים. החלטה 1373 של מועצת הביטחון דורשת כי כל המדינות, מתוקף סמכות פרק VII, "להמנע מאספקת כל צורה של תמיכה, פעילה או סבילה, לישויות או אנשים המעורבים בפעולות טרור, לרבות על ידי…חיסול אספקת נשק למחבלים." על פי המלומד במשפט הבינלאומי אברהם בל, ניתן לטעון כי החלטה זו של מועצת הביטחון "דורשת ממדינות לחסום מעבר של סיוע לחמאס, שהוא ארגון טרור."

3) טענה: למרות ה"התנתקות" של ישראל ב-2005, עזה עודנה תחת כיבוש ישראלי

ציטוטים של ארגונים לא ממשלתיים:

גישה – "תקרית זו היא הוכחה לכך שלמרות הטענות שמנגד, ישראל מעולם לא "התנתקה" מרצועת עזה, אלא ממשיכה לשלוט בגבולותיה – ביבשה, באוויר, ובים."

המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) – "הפשע של היום מאשש את דו-הפרצופיות שבטענות ישראל ביחס לסיום שליטתה הצבאית ברצועת עזה, ומוכיחה אף יותר כי רצועת עזה תיוותר שטח כבוש כל עוד נמשכת השליטה של הצבא הישראלי באוויר, בים וביבשה."

ניתוח:
ארגונים לא ממשלתיים אלה טוענים כי עזה כבושה משום שישראל ממשיכה לשלוט בגבולות היבשתיים והימיים ובמרחב האווירי של שטחה. טיעון זה כוזב הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית, ובמידה ורבה חזרה כתוכי על
דעה "משפטית" שהופצה על ידי אש"ף זמן קצר לפני ההתנתקות של ישראל ב-2005. על פי אמנות האג וז'נבה, וכמו גם על פי פרשנות שיפטות של הוראות אלה, אמת המידה של "שליטה אפקטיבית" מתייחסת להפעלת סמכות ממשלתית על ידי צבא זר בלבד – ולא לשליטה על גבולות. על כן, לא ניתן בשום אופן לטעון שישראל מפעילה סמכות ממשלתית בעזה. אכן, לפי ההיגיון של הארגונים הלא ממשלתיים, היות ומצרים שולטת בגבול הדרומי של עזה, ועל בסיס כיבוש עזה על ידי מצרים בין 1948-1967, גם היא תחשב כובשת של עזה.

 

4) טענה: פעולות ישראל מהוות מעשה פיראטי

ציטוטים של ארגונים לא ממשלתיים:
הצהרה של "החברה האזרחית של עזה" – "אנו…קוראים לקהילה הבינלאומית ולחברה האזרחית להפעיל לחץ על ממשלותיהם ועל ישראל בכדי לעצור את החטיפות וההרג…ולפתוח בתגובה עולמית בכדי שישראל תוחזק אחראית לרצח אזרחים זרים בים ופיראטיות בלתי חוקית נגד כלי שיט אזרחיים הנושאים סיוע הומאניטארי לעזה."

ניתוח:
סעיף 101 באמנת האו"ם על המשפט הימי מגדיר פיראטיות כ:
(א) כל מעשה בלתי חוקי של אלימות או מעצר, או כל מעשה ביזה, שמבוצע למטרות אישיות על ידי הצוות או הנוסעים בכלי שייט פרטי או בכלי טייס פרטי, ומכוון:
    (i) בלב ים, נגד כלי שייט או טייס אחר, או נגד אנשים או רכוש הנמצאים בכלי שייט או טייס זה;
    (ii) נגד כלי שייט, כלי טייס, אנשים או רכוש שנמצאים במקום שהוא מחוץ לתחום השיפוט של  מדינה כלשהיא;

כמו שהסביר פרופסור ג'וליאן קו מבית הספר למשפטים הופסטרא, הפשיטה של צה"ל בפירוש לא בוצעה ל"מטרות אישיות." הוא מוסיף, "באופן כללי, לא ניתן לבצע פיראטיות  על ידי ספינה בבעלות לאומית, אלא רק על ידי ספינות פרטיות או ספינות בבעלות לאומית שצוותן השתלט עליהן."