המתקפה של המרכז הפלסטיני לזכויות אדם על זכויות האדם של ישראלים
המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, ארגון הממומן על ידי ממשלות אירופיות רבות, מעוות את העובדות לגבי גל הטרור הפלסטיני, טוען כי המחבלים חפים מפשע, ושולל מישראלים את זכותם לחיים בביטחון.
המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, ארגון הממומן על ידי ממשלות אירופיות רבות, מעוות את העובדות לגבי גל הטרור הפלסטיני, טוען כי המחבלים חפים מפשע, ושולל מישראלים את זכותם לחיים בביטחון.
סקירה ראשונית של דו"ח ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם מראה כי טענות שלא ניתן לאמתן מטעם ארגונים לא-ממשלתיים צוטטו במרביתו, בניגוד לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים של ועדות חקירה.
קמפיין החרם (BDS) נגד החברה הצרפתית אורנג׳ וקשריה עם הזכיינית הישראלית פרטנר מהווה דוגמה נוספת לאופן בו ארגונים לא-ממשלתיים פוליטייים, במימון ממשלתי אירופי, מניעים את המתקפה הפוליטית נגד מדינת ישראל.
דו"ח NGO Monitor מראה כיצד ארגונים לא-ממשלתיים, הטוענים כי הם מקדמים זכויות אדם ומטרות הומניטאריות אחרות בהקשר של הסכסוך הערבי-ישראלי, מזינים את השנאה והאפליה נגד יהודים ואף עושים שימוש נרחב בדימויים אנטישמיים.
רשת של ארגונים לא-ממשלתיים וחברות אחריות תאגידית פועלת לקידום קמפיין החרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל (BDS) באירופה, באמצעות שידול חברות עסקיות, מוסדות ותאגידים למשוך את השקעותיהם מישראל. קבוצות אלו מפרסמות טענות שקריות ומעוותות עקרונות משפטיים על מנת להאשים את ישראל בהפרות של זכויות אדם, וכדי לטעון כי קשרים עסקיים עם ישראל מהווים סיוע לכאורה לעבירות אלו.
ארגון בצלם הוא שחקן מרכזי בפרסום האשמות בדבר נפגעים אזרחים במהלך מבצע צוק איתן. בצלם מפרסם מידע "ראשוני", אך לעיתים קרובות מידע זה הוא בלתי ניתן לאימות ומבוסס באופן בלעדי על מקורות פלסטינים מעזה אשר נשלטת על ידי החמאס.
אמצעי ההגנה העצמית שנקטה ישראל בעזה במהלך חודש יולי 2014 ספגו גינויים ציבוריים חריפים וכוזבים, בין השאר, על ידי ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים, לכאורה, בתחום הרפואי ופעילים בולטים מתוכם. להלן ניתוח ההצהרות הכוזבות של ארגונים אלו.
בדומה לסבבים קודמים של אלימות ברצועת עזה, רשת של ארגונים בינלאומיים, פלסטיניים וערביים-ישראליים יזמו קמפיין הקורא לשחזר את "תהליך גולדסטון" של לוחמה פוליטית כנגד ישראל, באמצעות האשמות שווא בדבר "פשעי מלחמה".
בדומה לסבבים קודמים של הסכסוך הערבי-ישראלי, ארגונים לא ממשלתיים פוליטיים פרסמו מספר רב של הודעות חסרות יסוד המגנות את ישראל. הודעות אלה כוללות טענות לא מאומתות, פרשנות מעוותת של המשפט הבינלאומי ולפחות ואף רטוריקה של עלילת דם. טענות אלו ממוחזרות לאחר מכן על ידי עיתונאים, דיפלומטים, ופקידי או"ם.
ב-12 ליוני 2014, שלושה נערים ישראלים, גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל, נחטפו בגדה המערבית, במה שמהווה הפרה בוטה וגסה של זכויות האדם. כמו במקרה של חטיפת גלעד שליט, רבים מארגוני זכויות האדם המשמיעים את קולם השכם וערב בכל הקשור לסכסוך הערבי-ישראלי שמרו על שתיקה. רבים מהארגונים שפרסמו הודעות גינוי יצרו מצג שווא של "איזון" באמצעות ביקורת על ישראל או באמצעות האשמת ישראל בחטיפה.