רשת של ארגונים לא-ממשלתיים וחברות אחריות תאגידית פועלת לקידום קמפיין החרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל (BDS) באירופה, באמצעות שידול חברות עסקיות, מוסדות ותאגידים למשוך את השקעותיהם מישראל. קבוצות אלו מפרסמות טענות שקריות ומעוותות עקרונות משפטיים על מנת להאשים את ישראל בהפרות של זכויות אדם, וכדי לטעון כי קשרים עסקיים עם ישראל מהווים סיוע לכאורה לעבירות אלו.
הניתוח מציג את הנתונים שעולים מדיווחי הארגונים בין השנים 2012-2014, בדגש על ארגונים המעורבים בסכסוך הערבי-ישראל, כולל דיון על יעילות החוק, מגבלות באכיפה, תרומתו לערכי הדמוקרטיה והשקיפות כלפי אזרחי ישראל והמלצות להמשך.
ממשלות בריטניה, האיחוד האירופי ונורבגיה העבירו 9.1 מיליון דולרים למועצת הפליטים הנורבגית (NRC), לטובת פרויקטים של לוחמה משפטית בישראל, בגדה המערבית ובעזה. פעילות זו מזיקה למערכות המשפטיות בישראל, וחוסר השקיפות והאחריותיות בתהליכי המימון מוסיפים לנזק שנגרם על ידי פעילות זו.
לא ניתן להתעלם ממעורבותם הגוברת של ארגונים לא-ממשלתיים בסוגיית הבדואים אזרחי מדינת ישראל והכפרים הבלתי מוכרים בנגב ומניצול האוכלוסייה הבדואית לקידום עמדות פוליטיות צרות. הדו"ח הבא מסכם את פעילות הארגונים בסוגייה בין השנים 2010 - 2013.
ניתוח מעמיק של שישה מסמכים שמקורם במשרדי נציגויות האיחוד האירופי בישראל וברשות הפלסטינית. מסמכים אלו עוסקים במדיניות ממשלת ישראל בתחומים מורכבים ורגישים ביותר: ירושלים; "שטח C"; מעמדם של אזרחים ערבים-ישראלים; והאשמות לגבי אלימות מצד מתנחלים. המסמכים חוזרים על האשמות כוזבות שהועלו בדוחות של ארגונים פוליטיים לא-ממשלתיים אשר מקבלים את החלק הארי של מימונם מהאיחוד האירופי וממדינות אירופיות.
בניגוד למדיניותה של ממשלת הולנד, מימון ישיר ועקיף הולנדי תומך בארגונים שפעילים בקמפיינים של BDS. בתגובתם לדו"ח זה שר החוץ ההולנדי ומזכיר המדינה ההולנדי ליחסי חוץ ציינו שהמשכן של פעילויות מסוג זה עלול לגרור את הפסקת המימון.