הודעה לעיתונות:
NGO Monitor מתנגד לחוק העמותות: יש דרכים אפקטיביות יותר לטפל במימון הזר
בעקבות הפרסום על הכוונה להציג חוק שיעסוק בתופעת המימון הממשלתי הזר, מכון המחקר NGO Monitor, שהתנגד מלכתחילה לניסיונות חקיקה אלה, מבקש לבחון אם זו הדרך להתמודד עם התופעה.
מימון נרחב מממשלות זרות לארגונים אשר מאשימים את ישראל באופן שקרי על כך שהיא מבצעת פשעי מלחמה, באמצעות ניצול ציני של מושג זכויות האדם על מנת לקדם "לוחמה משפטית" נגד חיילי צה"ל, וחרמות, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל (קמפיין ה-BDS), זוכה לגינויים נרחבים מכל רחבי הקשת הפוליטית הישראלית.
יחד עם זאת, על מנת להתמודד עם הלוחמה הפוליטית של ארגונים אלה נגד ישראל ולהסדיר את תופעת המימון הממשלתי הזר, יש לנקוט באסטרטגיה זהירה ומציאותית. הצעות חוק שאינן מתמקדות בשקיפות ואחריותיות של ארגונים ועמותות אינן יעילות, בלתי ניתנות לאכיפה ופוגעות באינטרסים הלאומיים החיוניים של מדינת ישראל.
לדברי פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO Monitor: "ניתן להבין את הרצון שלא לאפשר לגורמים זרים להתערב במדיניות פנים, בדגש על מימון המועבר לעשרות ארגונים המנצלים את זכויות האדם על מנת לתקוף את מדינת ישראל, דבר המהווה שחיתות מוסרית מובהקת. עם זאת, החקיקה רק תפגע במאבק נגד ארגונים אלה המנסים להשחיר את פניה של מדינת ישראל ותגרום יותר נזק מתועלת. במקום הצעות חוק בעייתיות, שמנוצלות לקמפיינים המציירים את ישראל כאנטי-דמוקרטית, הממשלה צריכה לעצב אסטרטגיה ארוכת טווח, על מנת להגן על ריבונותה של ישראל".
מכון המחקר NGO Monitor מציע מספר דרכים לטיפול בתופעת המימון הממשלתי הזר:
- אכיפת "חוק השקיפות" – בפברואר 2011, הכנסת אישרה את "חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על-ידי ישות מדינית זרה". חוק זה משקף את ההבנה שלציבור יש זכות לדעת באופן מיידי את תהליכי המימון הממשלתי של החברה האזרחית והאם הם מפרים נורמות המקובלות בין מדינות דמוקרטיות. החוק תורם באופן משמעותי לשקיפות וחיזוק ערכי הדמוקרטיה, ועדיין, נדרש שיפור באכיפתו של החוק, שהוכיח את יעילותו כאשר עוד ועוד ארגונים החלו לדווח על מקורות המימון הממשלתיים שלהם. הצעות חוק אחרות שעלו בעבר וניסו להגביל את הארגונים או פעילותם התבררו כלא יעילות ופעלו לרעתה של ישראל בזירה הבינלאומית. להגברת יעילותו של החוק הקיים, ישנו צורך בשיפור האכיפה מצד משרד המשפטים ורשם העמותות.
- דיפלומטיה – פיתוח אסטרטגיה מציאותית המתבססת על ניתוח מעמיק ופעילות דיפלומטית כדי להתעמת עם הממשלות האירופיות התורמות, זאת על בסיס נתונים אשר התקבלו הודות לחוקים הקיימים, ולאו דווקא באמצעות חקיקה מונעת. דיפלומטים ישראלים יכולים וצריכים לתרום לאסטרטגיה זו וליישמה.
- אסטרטגיה חוצת מפלגות – בנושא הדה-לגיטימציה של ישראל, אין מדובר על מאבק בין ימין ושמאל. במקום הצעות חקיקה חסרות סיכוי מצד אחד וזעקות שווא מצד שני, יש צורך בגישה ממלכתית שבה מעורבות מפלגות מרכז, שמאל וימין. המנהיגות הישראלית, בלי קשר לנטייה הפוליטית שלה, צריכה לפנות למדינות המממנות ולדרוש בתקיפות שקיפות מלאה בתהליכי קבלת החלטות לגבי מימון המשפיע על השיח הציבורי הפנימי בישראל ומימון לארגונים הפועלים נגד מדינת ישראל במסווה של "זכויות אדם".
- פעילות בין פרלמנטרית – הנושא צריך להיות חלק מסדר היום של כל פגישה בין נבחרי ציבור ישראלים לבין עמיתיהם מאירופה: חברי כנסת יכולים לקיים מסיבות עיתונאים יחד עם עמיתיהם מפרלמנטים באירופה כדי לשטוח את טענותיהם; יושבי ראש הוועדות הרלוונטיות יכולים ליזום דיונים עם השגרירים של המדינות המממנות; חברי הכנסת יכולים להעלות את הנושא בביקורים רשמיים בבירות האירופיות ועוד.
מכון המחקר NGO Monitor מדגיש כי במקום לקדם חקיקה שנויה במחלוקת אשר מנוצלת לדמוניזציה נוספת, המטרה צריכה להיות אירופה והמדיניות ההרסנית שהמימון שלה מגלם, לעיתים קרובות נגד המדיניות המוצהרת של אירופה עצמה ובניגוד לנורמות של יחסים בין מדינות ידידותיות.
