(ירושלים) – ארגון המחקר הירושלמי NGO Monitor בחן את הדו"ח של ארגון Human Rights Watch (בקיצור: HRW) על ירי הרקטות מעזה בידי החמאס ("רקטות מעזה") לעבר האוכלוסייה האזרחית של ישראל.
בעוד שהדו"ח בפירוש מוצא את החמאס אשם בפשעי מלחמה ומכיר ב"מחיר הפסיכולוגי של התקפות רקטות במשך שנים" על ישראלים, ישנן מספר שאלות שדרושות התייחסות:

  1. מדוע ל-HRW היה צורך ב-6 חודשים בשביל לפרסם דו"ח שאינו עוסק בנושא חדש, ובעיקר חוזר על הדו"ח של International Crisis Group מאפריל 2009? בזמן שעבר מאז המלחמה, HRW הוציא לאור שני פרסומים שמגנים את ישראל. ניתן לראות כאן את הניתוח המפורט של NGO Monitor על הדו"ח של HRW בדבר השימוש של ישראל במטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים).
  2. מדוע נכשל HRW לגנות את החמאס על השימוש הנפוץ שעשה הארגון במגינים אנושיים? מה הבסיס לטענה כי החמאס "לא…כפה על אזרחים להישאר באיזורים שבסמיכות קרובה לאתרי שיגור רקטות"?
  3. מדוע ישראל מואשמת בצורה בלתי סבירה בכך שהחמאס ירה רקטות מאיזורים מאוכלסים? לשיטת HRW, החמאס "פרס מחדש (את כוחותיו) מאיזורים פתוחים ומרוחקים יותר – אשר רבים מהם היו…תחת שליטת כוחות הקרקע הישראליים…לאיזורים עירוניים מאוכלסים בצפיפות". במילים אחרות, בתגובת המגננה של ישראל לירי הרקטות של החמאס נעוצה האשמה לירי המתמשך של החמאס לאחר מכן.
  4. מדוע לא נעשה מאמץ לחשוף פרטים בדבר הברחות הנשק לעזה, ואין אזכור של איראן? כאשר HRW פרסם האשמות שמקורן בהשערות בלבד על השימוש של ישראל במזל"טים ונשקים המכילים זרחן לבן, ניתן דגש לסיוע הצבאי של ארצות הברית.
  5. מדוע HRW ממשיך להפריך מאורעות היסטוריים בשביל לתקוף את ישראל? דו"ח זה מאשים את ישראל באחריות לסיום הפסקת האש – "התקפות אלו פסקו לחלוטין…אולם התחדשו לאחר שכוחות ישראליים הרגו שישה לוחמים פלסטיניים… ב-4 לנובמבר, 2008". גירסה זו מתעלמת מהעובדה שישראל הגיבה למנהרות שחפירתן נשלמה, ולאפשרות של ניסיון חטיפה נוסף.

הנשיא של NGO Monitor, פרופ' ג'ראלד שטיינברג מציע מספר תשובות: "בעוד שדו"ח זה לא מכיל מידע חדש, ייתכן והיה זוכה למעט השפעה לו HRW פרסם אותו לפני שישה חודשים. העובדה כי נושא זה נמצא רק כעת על סדר היום של הארגון חושפת את סדר העדיפויות המוטה שלו. ייתכן ותזמון הדו"ח מצביע על המאמצים של HRW לעשות שימוש בדו"ח זה בשביל להסיט את תשומת הלב מגיוס הכספים השנוי במחלוקת של הארגון בסעודיה, וכעלה תאנה לכסות על ההתמקדות הלא-מידתית של HRW  כלפי ישראל.
במהות העניין, HRW נכשל במשימתו בהרשעת חמאס על כך שהפך את כל אוכלוסיית עזה למגן אנושי עצום. על "חוקרי" הארגון להסביר מדוע לא ירדו לעומק מקורן של הרקטות ה"מוברחות" ומדוע איראן לא הוזכרה בדו"ח. בניגוד לאלו, בעוד HRW מגנה את ישראל על בסיס עובדתי רעוע וצר, בכירי הארגון מבקרים בעקביות את יחסי הביטחון ואספקת הנשק האמריקאים לישראל".

—-סוף—-

הערות העורך:

ניתן להקיש כאן בשביל לצפות בניתוח של NGO Monitor על הפעילויות של HRW בשנת 2008
ארגון NGO Monitor נוסד בשביל לקדם שקיפות, ניתוח קריטי ודיון על תפקידם הפוליטי של ארגוני זכויות אדם. בשביל מידע נוסף, אנא בקר/י באתר שלנו:
www.ngo-monitor.org

פרסומים קודמים נוספים ודו"חות של NGO Monitor כוללים:
HRW’s ‘Rain of Fire’:  Neither Thorough Nor Impartial – ה-2 לאפריל, 2009
HRW and White Phosphorous: Condemn First, Correct (Maybe) Later – ה-14 לינואר, 2009
Amnesty and HRW Lebanon War Claims Discredited – ה-28 לדצמבר, 2006
הנשיא של ארגון NGO Monitor הוא פרופ' ג'ראלד שטיינברג.
בין החברים בוועד המייעץ הבינלאומי של NGO Monitor ניתן למצוא את אלי ויזל, פרופ' אלן דרשוויץ, סיר מרטין גילברט, ר. ג'יימס וולזי, ואליוט אברהמס.