פסיקת בג"ץ מאתמול (15 באפריל) המאשרת את חוקיות סעיפיו המרכזיים של החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011‏ ("חוק החרם") היא אבן דרך חשובה במאבק במלחמה הפוליטית נגד ישראל. החלטה מנומקת ומורכבת זו מדגישה ומגבילה את פעילותם של ארגונים לא-ממשלתיים אשר פועלים לקידום קמפיינים של חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) נגד ישראל באירופה ובאמריקה, תוך שימוש בטענות עובדתיות ומשפטיות חסרות בסיס. קמפיינים אלו הם חלק מהניסיונות הרחבים יותר לבודד את ישראל באמצעות חרמות, פעילות בפורומים משפטיים וטקטיקות אחרות.

כפי שעולה מפסק הדין ומהחוק, "חוק החרם" הוא תגובה לתפקידם המרכזי של ארגונים פוליטיים בקידום החרם באמצעות טענות משפטיות שקריות, וניסיונות לשלול מישראל את זכותה הבסיסית להגנה עצמית.

יש לציין בנוסף כי החלטת בית המשפט הגבוה לצדק עולה בקנה אחד עם החלטות על בתי משפט באירופה ובארה"ב. חופש הביטי אינו מקנה את הזכות להפלות, להוציא דיבה ולנצל לרעה הליכים משפטיים כדי לפגוע בעסקים, אמנים, פעילות אקדמית ובמטרות אחרות של קמפיין החרם.