לכבוד האגודה לזכויות האזרח בישראל, בצלם, גישה, הועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יש דין, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם-ישראל, שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם, והקרן החדשה לישראל:

ההתקפות האחרונות שכוונו נגד המחקר המפורט של NGO Monitor מייצגות ניסיון מסוכן להגביל את חופש הביטוי ואת הדיון הציבורי המושכל בנוגע לתפקידם הפוליטי של מספר ארגונים לא ממשלתיים בישראל. בפרט, במכתבכם לראש הממשלה בנימין נתניהו מיום ה-1 בפברואר 2010, התייחסתם באופן מגמתי ל-NGO Monitor כ"ארגון קיצוני" אשר לכאורה פעל באמצעות "ההשתלחות חסרת הרסן והמסיתה", ואף רמזתם כי אנו "פירותיה הבאושים" של הדמוקרטיה; נציג בצלם בארצות הברית, מיטשל פליטניק, תייג אותנו כ"קיצוניים" ו"ימניים"; ולפני מספר חודשים, עובד הקרן החדשה לישראל פרסם בבלוג שלו איור מגונה (אשר לאחר מכן הוסר) בשביל להביע את דעתו על פרסומי NGO Monitor.

אפיונים אלו אינם עקביים עם טענות בדבר הנפת נס זכויות האדם והדמוקרטיה בישראל. בניגוע למשמעויות הנגזרות במכתבכם, NGO Monitor מעולם לא ערער על הזכות של ארגוני ה"חברה האזרחית" להתקיים או להעביר ביקורת. אילו הרטוריקה שאתם עושים בה שימוש כדוגלים בחופש הביטוי הייתה משתווה למדיניותכם, הייתם גם יוצאים בעד זכותנו לחופש הביטוי כארגון מחקר עצמאי, ובעד זכות הארגונים שלא תומכים בדעתכם הפוליטיות.


הדיון הביקורתי שסובב את נושא המימון הממשלתי הזר לארגונים לא ממשלתיים שעוסקים בשדלתנות פוליטית בישראל הוא לגיטימי, ולכל הצדדים יש זכות להישמע. הדאגות בנוגע לפעילויותיכם הפוליטיות, והקשר ביניהן ובין מסעות הדמוניזציה והדה-לגיטימציה של ישראל ברחבי עולם הן ראויות. ביקורת איננה דיכוי.


מתקפות אחרונות אלו עקביות עם סירובכם המתמשך לפתוח בדו-שיח משמעותי עם NGO Monitor ומבקרים בולטים אחרים. במקום, נמנעתם חזור ושוב מכל דיון. לאחרונה, ניתנה לכם האפשרות לבמה חופשית ופתוחה בכנס שהתקיים בכנסת ודן במימון ממשלתי אירופי לארגונים לא ממשלתיים פוליטיים, אולם החלטתם להחרים ולהטיל ספק בלגיטימיות הפורום הזה.

ארגון NGO Monitor נותר מחוייב לפתוח בדיון ציבורי עמכם בדבר תפקידם הפוליטי של ארגונים לא ממשלתיים בחברה הישראלית ובמסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי. כעת זהו הזמן להתקדם מעבר לניסיון להמציא כינויים שאינם תורמים דבר או להשתיק את המבקרים.