ירושלים – ועדת טירקל, אשר הוקמה בכדי לחקור את תקרית "המשט לשחרור עזה" מוקדם יותר השנה, מתכננת להקשיב ב-13 באוקטובר לעדויות של הארגונים הלא ממשלתיים 'בצלם', 'גישה', ו'רופאים לזכויות אדם – ישראל', אשר לכולם יש עבר של הטייה פוליטית, ולעיתים קרובות גם יצאו בהאשמות לא מבוססות נגד מדיניותה של ישראל בעזה. NGO Monitor מציין שקבוצות אלו היו חלק מקמפיין שהובל בידי ארגונים לא ממשלתיים בכדי לגנות את פעולות ההגנה העצמית של ישראל בזמן תקרית המשט. קבוצות אלו גם קידמו את הקמפיין אשר האשים באופן כוזב את ישראל ב'ענישה קולקטיבית' בעזה, ומחק את הקשר הטרור מן התמונה.

"אנו דואגים שועדת טירקל הזמינה ארגונים לא ממשלתיים שבעקבות תקרית המשט פרסמו הצהרות של מידע מטעה והאשמות כוזבות נגד ישראל," אומר פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא NGO Monitor. "קבוצות אלו עוסקות בעיקר בשדלנות פוליטית, ולעיתים קרובות יוצאים בטענות מעוותות בנוגע למצב בעזה. אין לראות בהם כמקור למומחיות בנושא."
בניתוח מקיף שנערך על מעורבות ארגונים לא ממשלתיים הן בזמן תקרית המשט והן בהצהרותיהם לאחר מכן, NGO Monitor מציין כי:

  • בצלם טען ש"מידע זה [אודות אלימות קיצונית נגד חיילים] מתבסס על דיווחי החיילים בלבד." הדבר נוגד עדויות וידאו ברורה של פעילים אלימים אשר מתקיפים חיילים ישראלים באמצעות סכינים ואלות.
  • ארגון רופאים לזכויות אדם – ישראל, אשר התייחס לצה"ל כ"כוחות הכיבוש הישראלים," פרסם הצהרה משותפת לאחר התקרית ובה התייחס למשט כאל "שיירת סיוע הומניטארי…עם פעילי זכויות אדם ושלום, עיתונאים, וחברי פרלמנט." ההצהרה אינה מתייחסת בשום מקום לקשרי המשט לארגון IHH, המארגן העיקרי של המשט וחבר בקואליציית הצדקה, ארגון גג המכיל למעלה מ-50 ארגונים אסלאמיים אשר הוגדר בידי ממשלת ארצות הברית כ"ארגון שנוצר בידי הנהגת החמאס בכדי להעביר כספים לארגון הטרור."
  • גישה הצהיר, "אירוע זה הוא הוכחה שלמרות טענות ישראל, היא מעולם לא התנתקה מהשליטה על רצועת עזה ומוסיפה לשלוט בגבולותיה – ים, אויר ויבשה."

אף על פי כן, הרעיון שעזה עודנה כבושה משום שישראל מותירה בידיה את השליטה על גבולות הים והיבשה והשטח האווירי של הרצועה עומד בניגוד הן לאמנת האג והן לאמנת ז'נבה, כמו גם לפירוש השיפוטי של הוראות אלו, אשר מצהירות כי אמות המידה ל"שליטה אפקטיבית" מתייחסות אך ורק ליישום סמכות ממשלתית בידי צבא זר – לא לשליטה על גבולות. לפיכך, הטיעון שישראל מיישמת סמכות ממשלתית בעזה הוא פוליטי לחלוטין, ולא מבוסס על יסודות משפטיים מקובלים. כמו-כן, מכיוון שמצרים שולטת בגבול הדרומי של עזה, ובהתבסס על כיבוש עזה על ידי מצרים בשנים 1948-1967, שימוש בהגיון שעומד מאחורי הניתוח של הארגונים מביא לכך שיש להחשיב את מצרים ככובשת של עזה.

"החשש הוא שקבוצות אלו יעשו שימוש בעדותם כהזדמנות נוספת לעוות עוד יותר את המציאות במזרח התיכון," מוסיף שטיינברג. לאחר ששיחות השלום יצאו לדרכם, אין זה הזמן לדמוניזציה נוספת ולהאשמות כוזבות אשר שמות להן למטרה את ישראל ומוחקות את הקשר הטרור באכוונת החמאס. אין זה מעודד אווירה שתורמת לשלום ולדו-קיום."

למידע נוסף על דו"חות NGO Monitor בנוגע לארגונים לא ממשלתיים אשר מעורבים בתקרית המשט:

קרן הסיוע ההומאניטרי (IHH) – תורכיה

תנועת הסולידאריות הבינלאומית (ISM)

אבודים בלב ים: עיוותים משפטיים של ארגונים לא ממשלתיים לאור תקרית המשט

קמפיינים של ארגונים לא ממשלתיים ו"המשט לשחרור עזה"

מעורבות ארגונים לא ממשלתיים במשט לשחרור עזה