ירושלים – ב-11 באוגוסט, 2014 מינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם את הפרופסור הקנדי ויליאם שאבאס לעמוד בראש "ועדת החקירה" לבחינת הפרות זכויות אדם לכאורה שהתרחשו במהלך מבצע "צוק איתן".

שאבאס  מפגין באופן עקבי הטיות אנטי-ישראליות, בהן קריאות חוזרות ונשנות להעמדה לדין של בכירים ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי באשמת "פשעי מלחמה". הוא גם שימש כיועץ המשפטי בשלוחה האירית של אמנסטי אינטרנשיונל- ארגון שהפגין עוינות עמוקה כלפי ישראל באופן קבוע. אמנסטי-אירלנד השמיע קריאות להטלת אמברגו נשק על "שני הצדדים" (14 ביולי, 2014), תוך שלילת זכותה של ישראל להגן על עצמה מפני טרור, והשוואת התגובות הישראליות הלגיטימיות לפשעי החמאס. ב-6 באוגוסט, 2014 צעדו פעילי הארגון ברחובות דבלין בדרישה מארצות הברית "להפסיק לחמש את ישראל".

שעואן ג'בארין, הוא פעיל בכיר לכאורה בחזית העממית לשחרור פלסטין ומנכ"ל ארגון אל-חק, ארגון לא-ממשלתי מרכזי המעורב באסטרטגיית הלוחמה המשפטית של תקיפת ישראל תוך ניצול מסגרות משפטיות בינלאומיות. בפרסום בבלוג שלו בשנת 2009, כתב שאבאס: "זכותו של שעואן ג'בארין, מנכ"ל אל-חק… לעזוב את השטחים הכבושים ולנסוע להולנד על מנת לקבל את "מדליית חוזן" בשם הארגון שלו… שעואן הוא חבר טוב של המרכז האירי לזכויות אדם…" בפרסום בבלוג שלו בשנת 2010 תחת הכותרת: "שעואן ג'בארין וזכויותיה והדמוקרטיה של קנדה", מתייחס שאבאס לשעואן ג'בארין כ"חברי היקר".

שאבאס השתתף במספר אירועים של אל-חק; ביולי 2012 שאבאס לקח חלק באירוע שאורגן על-ידי אל-חק ודיאקוניה תחת הכותרת: "חומת הסיפוח: הפקת לקחים ואסטרטגיה עתידית". בנובמבר 2005 השתתףשאבאס בפאנל של אל-חק בשם: "מתיאוריה לפרקטיקה: שמירה על המשפט ההומניטארי הבינלאומי בשטחים הפלסטיניים הכבושים".

שאבאס גם הגן על נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדיניג'אד, וטען כי קריאותיו החוזרות "למחוק את ישראל מהמפה" אין בהן "קריאה לרצח עם" והן מהוות "דעות פוליטיות" בלבד. הוא גם הגן על ארגון Human Rights Watch ועל מנכ"ל הארגון קנת' רות' על כך שנמנעו מלבצע כל פעולה בעניין זה, על אף הביקורת החריפה שהארגון ספג בעקבות התעלמותו מההסתה של איראן לרצח עם.

שאבאס גם כתב את ההקדמה לכרך שכותרתו "האם יש בית דין לעזה: מקרה בוחן לצדק בינלאומי", ובה הביע את תמיכתו בדו"ח גולדסטון הידוע לשמצה מ-2009, וחזר על קריאותיו להעמיד לדין ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

הטיותיו של שאבאס בלטו במיוחד במושב אוקטובר 2012 של "טריבונל ראסל על פלסטין". הטריבונל זוהה בקרב רבים כ"משפט שדה" שמטרתו תיוג ישראל כ"מדינת אפרטהייד". במושב זה הצהיר שאבאס על רצונו לראות את ראש הממשלה נתניהו עומד על דוכן הנאשמים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, הוא תיאר את רצון זה כקשור למבצע עופרת יצוקה מ-2009, במהלכו ראש הממשלה היה אהוד אולמרט ולא נתניהו.

החלטתו של שאבאס להשתתף בטריבונל ראסל מדגימה את עומק עוינותו כלפי ישראל ואת רצונו לנצל את המסגרת הכאילו-משפטית על מנת לקדם מטרה זו. בטריבונל ראסל ישנם "מושבעים" ו"עדים"- כולם בעלי היסטוריה של הכפשת-ישראל, כולל שאבאס.
בנוסף להיבטים אלו המחקר המעמיק של מכון המחקר NGO Monitor, מצא כי:

  • ה"מושבעים" שלקחו חלק במושב בניו-יורק בו השתתף שאבאס כוללים את סינת'יה מקיני, חברה לשעבר בקונגרס האמריקני אשר דוגלת בתיאוריות קונספירציה בהקשר של התקפות 9/11 מקיני טענה כי לנשיא בוש היה מידע מקדים על תקיפות ה-11 בספטמבר. מקיני גם נמנעה מלהרחיק עצמה מטענותיו של אביה על כך שתבוסתה בבחירות בשנת 2002 נגרמו בגלל ש"היהודים קנו את כולם. יהודים. י-ה-ו-ד-י-ם".
  • בין 24 העדים שלקחו חלק בטריבונל ראסל היה גם שעואן ג'בארין (ראו לעיל); חברת הכנסת הישראלית חנין זועבי שהצהירה כי "לדעתי לא הייתה הצדקה לפרוייקטים ציונים ולהקים מדינה יהודית במולדתי". אליס ווקר שצילמה את סרט תיעודי על ישראל בשם: "מפת דרכים לאפרטהייד"; רוני קרסליס, שמלבד התקפות אחרות כתב מאמר דעה תחת הכותרת: "ישראל 2007: גרוע יותר מאפרטהייד"; חוזה אנטוניו מרטין פלין שטען כי "כל אחד יודע שמדינת ישראל היא המצאה מלאכותית אד הוק" (תורגם מקטלונית, שפת המקור); מייריד מאגווייר, אשר השתתפה ב"משט לשחרור עזה" (מאי 2010), ושאמרה בג"ץ כי "ישראל חייבת להפסיק את מדיניות האפרטהייד שלה", וסינת'יה מקיני (ראו לעיל) אשר האשימה את "הלובי הישראלי" בהפסד האלקטורלי שלה. (סרטון וידאו, 6:50).

NGO Monitor מגנה את מינויו של שאבאס בהתבסס על רקע זה והשתתפותו בראסל טריבונל. NGO Monitor קורא לכל המדינות החברות באו"ם לדרוש את פיטוריו מהתפקיד באופן מיידי.