התקפתה האחרונה של נציבת האו"ם לזכויות אדם על ישראל חוזרת על טענות כזב של ארגונים לא-ממשלתיים

ירושלים – בתגובה לדברי נציבת האו"ם לזכויות אדם, גברת נאבי פילאי, שהכלילה את ישראל בין המדינות ש"מגבילות את החופש של ארגונים לא-ממשלתיים ושחקנים נוספים בחברה האזרחית לפעול באופן עצמאי ואפקטיבי", מכון המחקר הירושלמי NGO Monitor פרסם את ההודעה הבאה:

הכללתה של ישראל ברשימה היא החלטה מגוחכת המדגימה את הידע המוגבל שיש לנציבת זכויות האדם, גברת נאבי פילאי, על ישראל ומשקפת את הלובי החזק של ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים ישראלים במסגרות אירופאיות ובמסגרות של האו"ם. בהצהרתה, פילאי מתייחסת למה שהיא מכנה "חוק המימון הזר שאומץ לאחרונה". חקיקה בנוגע למימון זר אכן הוצעה בשנה שעברה, אך נדחתה באמצעות ההליך הדמוקרטי ולא הגיעה מעולם לשולחן הכנסת. בהתבסס על דבריה, נראה כי פילאי מתכוונת ל"חוק חובת גילוי לגבי למי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה", שהתקבל בכנסת בפברואר 2011. חוק זה מסדיר את דרישות הדיווח הכספי מעמותות ואינו כולל כל הגבלות על פעילותן. בדומה לחקיקה בארה"ב, קנדה ומדינות אירופאיות נוספות, חוק זה נועד לקדם את העקרונות הדמוקרטיים של שקיפות כספית וזכות הציבור לדעת. נציבת האו"ם מבולבלת, או שהיא ממחזרת מידע כוזב מארגונים לא-ממשלתיים בעלי אינטרס פוליטי, או אולי שניהם.

על רקע המחאה החברתית בישראל בקיץ שעבר, שבה מספר רב של ארגונים לא-ממשלתיים ארגנו הפגנות ענק ברחבי המדינה, הערותיה של פילאי מוכיחות שנציבות זכויות האדם של האו"ם שוב מתעלמת מעובדות על מנת לבודד ולהכפיש את ישראל. כפי שהודגם מספר פעמים, למועצת זכויות האדם של האו"ם ומשרד נציבת זכויות האדם יש היסטוריה מבישה של ניצול זכויות אדם על מנת להאשים את ישראל בהאשמות כוזבות.

הנציבה פילאי, העומדת בראש אחד המוסדות הבינלאומיים הסגורים ביותר ובעל רמת השקיפות הנמוכה ביותר, צריכה לברך על השקיפות והאחריותיות הציבורית, במקום לחזור על טענות שווא. יש לה את המחויבות המוסרית לתקן את הצהרתה באופן מידי ולפרסם התנצלות ברורה ופומבית.