ירושלים – בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות ציין שאתר הארץ נהג באופן מטעה, לא מדויק וסלקטיבי בעבודתו העיתונאית, ופרסם הכרעה סופית שחייבה את אתר הארץ לפרסם את ההבהרה הבאה לגבי כתבה מתאריך ה-23 ביוני, 2010 בעניין מושב של הפרלמנט האירופי (ההבהרה פורסמה באתר הארץ ב-22.2.11):

"מערכת אתר "הארץ" מבהירה: הדיווח על הדיון בתת-הוועדה לזכויות האדם של האיחוד האירופיף [טעות במקור] שהתקיימה ב-23.6.2010, היה חסר, ונפלו שיבושים בהכנת דיווח זה."

מכון המחקר הירושלמי NGO Monitor הביא את העניין לידיעת מועצת העיתונות בתלונה שהתבססה על כך שהארץ הפר באופן בוטה סטנדרטים של אתיקה עיתונאית. התלונה פירטה סתירות מהותיות בין הטענות בכתבה לבין ההתרחשויות במושב תת וועדה של הפרלמנט האירופי. הארץ דיווח בכתבה של דנה הרמן וג'קי חורי שנציגים של שני ארגונים לא ממשלתיים ישראלים הוזמנו (מוסאוא והועד הציבורי נגד עינויים), ודיווח שארגון אירופי שלישי גם כן הוזמן: הרשת האירופאית – מזרח תיכונית לזכויות אדם (EMHRN).

אחת הנקודות המרכזיות שהארץ השמיט היא השתתפותם של סגן השגריר הישראלי לאיחוד האירופי צבי טל, ושל פרופ' ג'ראלד שטיינברג נשיא NGO Monitor במושב תת הועדה לזכויות אדם של הפרלמנט האירופי. מושב תת הועדה, שהיה זמין לצפיה בשידור ישיר באינטרנט, כלל חילופי דברים חריפים בנוגע לארגונים לא ממשלתיים הממומנים באופן סודי על ידי האיחוד האירופי. דיון זה גם כן נעדר לחלוטין מכתבת הארץ (ראה להלן ציטוטים מהחלטת בית הדין לאתיקה).

הארץ גם נתן את הרושם הכוזב שהתקבלה החלטה על ידי תת הועדה אשר תפגע ב"כל תוכניות שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל." לאמיתו של דבר, לא נדונה כל החלטה, ורק ארבעה חברי פרלמנט אירופי תמכו בעמדתם של הארגונים הלא ממשלתיים שגינו את ישראל, בעוד אחרים הביעו עמדה המתנגדת לכך. הארץ הסתמך על שני מקורות בעלי עניין מבלי לקיים כל עבודה עיתונאית עצמאית.

בתגובה להחלטה של מועצת העיתונות, דחיית הערעור של הארץ ופרסום ההבהרה, פרופ' ג'ראלד שטיינברג פרסם היום את ההודעה הבאה:   

החלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות משקפת את העיוותים המהותיים שנוצרו כתוצאה משיתוף הפעולה ההדוק בין הארץ לבין ארגונים לא ממשלתיים המעורבים בשדלנות פוליטית. בהתחשב בתפקיד המרכזי של ארגונים הממומנים על ידי האיחוד האירופי בקידום טענות כוזבות לגבי "פשעי מלחמה" ישראלים וצורות אחרות של דמוניזציה, הדיונים בפרלמנט האירופי צריכים להיום מסוקרים באופן מדויק. החלטת ועדת האתיקה מראה שבמקרה זה, כתבי הארץ עיוותו את העובדות לחלוטין. התנהלות לא אתית מסוג זה, ובכתבות אחרות שמקדמות את המטרות של ארגונים פוליטיים תחת חזות של דיווחים עיתונאיים לחלוטין לא עולה בקנה אחד עם האחריות של עיתונות חופשית בחברה דמוקרטית.
על ידי קבלת ההחלטה שמחייבת את אתר הארץ לפרסם הבהרה, בית הדין לאתיקה הסיר את אפקט ה"הילה" שמגן על ארגוני שדלנות פוליטים והמממנים שלהם, מביקורת לגיטימית.

###

 

דו"ח מלא הכולל את הנקודות העיקריות מהחלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות:

 

מועצת העיתונות מותחת ביקורת חריפה על "הארץ" בעניין כתבה על ארגונים לא ממשלתיים והאיחוד האירופי: המקרה משקף את הקבלה האוטומטית של טיעוני הארגונים

ב-8 בפברואר 2011, ערכאת הערעורים של בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות פרסמה את החלטתה המחזקת ומאשרת את פסק הדין של בית הדין לאתיקה מתאריך ה-25 בנובמבר, 2010. פסק הדין בתאריך ה-25.11 מרשיע את "הארץ" בהפרות תקנון האתיקה העיתונאית בכתבה שפורסמה  באתר "הארץ" ב-23.6.10 תחת הכותרת:"המשט לעזה | טורקיה ומדינות הבלקן דורשות לחקור את האירועים". יותר ממחצית מכתבה זו התייחסה לדיון שהתקיים בועדת המשנה לזכויות האדם של הפרלמנט האירופי בעניין הצעת חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה." חלק זה של הכתבה התבסס לחלוטין על מקורות משני ארגונים לא ממשלתיים בעלי אופי פוליטי הממומנים על ידי האיחוד האירופי, ולא בוצע כל ניסיון לאמת הודעות אלה ממקורות אחרים. בשל כך נוצרה תמונה מעוות ביותר של האירועים. שני הכתבים החתומים על הכתבה לא נכחו בדיון הפרלמנט האירופי. "הארץ" סירב לפרסם תיקונים בנוגע למידע המוטעה בכתבה.
 החלטת בית הדין לאתיקה התבססה על תלונה של פרופ' ג'ראלד שטיינברג, שהשתתף בדיון בפרלמנט האירופי. בית הדין הורה לאתר "הארץ" לפרסם את ההבהרה הבאה: "מערכת אתר "הארץ" מבהירה: הדיווח על הדיון בתת-הוועדה לזכויות האדם של האיחוד האירופי, שהתקיימה ב-23.6.2010, היה חסר, ונפלו שיבושים בהכנת דיווח זה."

 

ב-23.6.10 אתר "הארץ" פרסם את הכתבה "המשט לעזה | טורקיה ומדינות הבלקן דורשות לחקור את האירועים".יותר ממחצית הכתבה התייחסה לדיון שהתקיים בועדת המשנה לזכויות האדם של הפרלמנט האירופי (בבריסל) בעניין הצעת חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה."1 דיון פתוח זה של הפרלמנט האירופי נערך בנוכחות עיתונאים רבים, הועבר בשידור ישיר ברשת האינטרנט והיה זמין לאחר מכן לצפייה.
 פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא NGO Monitor, הגיש תלונה למועצת העיתונות ב-30 ביוני, 2010, שבה צוין ש"הארץ" לא עמד בתקנות האתיקה העיתונאית בכתבה זו. התלונה פירטה אי-דיוקים מהותיים בתיאור של הדיון בפרלמנט האירופי בכתבה. על פי גרסת "הארץ", בדיון נשאו דברים נציגי הארגונים מוסאוא, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ורשת זכויות האדם האירופית-ים תיכונית (EMHRN). כתבת "הארץ" השמיטה את השתתפותם של סגן השגריר הישראלי לאיחוד האירופי צבי טל ושל פרופ' שטיינברג ואת הדיון הער שהתנהל בעניין. "הארץ" גם נתן את הרושם כאילו התקבלה בועדת המשנה החלטה שתפגע ב"כל תוכניות שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל". למעשה, לא נשקלה בדיון כל החלטה, וארבעה חברי פרלמנט בלבד תמכו בעמדת הארגונים הלא ממשלתיים המגנה את ישראל, בעוד אחרים התנגדו לעמדה זו.

 

 

נקודות עיקריות מהדיון בתלונה ומהחלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות:

  • יו"ר בית הדין:"תיאור ממנו משתמעת קיומה של החלטה מקום בו לא הייתה החלטה, ותיאור דברי "חברי הפרלמנט" תוך ציטוט מיעוט החברים בלבד – מהווה דיווח חד צדדי, ומצייר בפני הקורא תמונה הרחוקה מן האמת העובדתית." (הדגשות במקור)
  • "נציין, כי לא נחה דעתנו באשר להיקף הסתמכות הנילון על שני מקורות אינטרסנטיים ללא אימות כלשהו…להבנתנו, מן הראוי כי אתר מכובד כנילון, יבצע אימות למידע המתקבל קודם לפרסומו…לא ניתן להסכין עם היעדרו של ניסיון כלשהו לאימות – בעיקר כאשר זה נמצא בהישג יד באופן קל ופשוט – תוך הצגת הדברים בכתבה כדיווח אובייקטיבי של עובדות הידועות, כביכול, לכתבים." (הדגשות במקור)
  • לדברי "הארץ", בתשובה שהוגשה לבית הדין ושהושמעה במהלך הדיון שנערך בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות ב-18 נובמבר, הכתבה התייחסה לגינויים שהושמעו כנגד ישראל בהקשר של המשט לעזה: "נושא הכתבה לא היה הדיון שנערך ביום 23.6.10 – אלא, כאמור, גינויים לישראל שהושמעו בכל קצוות תבל…כאשר הדיון בוועדה הובא בכתבה רק כאחת מארבע דוגמאות לכך…וניתן היה להסתפק בתיאור החלקים בדיון הרלוונטיים לנושא הכתבה – החלקים בהם הותקפה מדינת ישראל בקשר עם יחסה לארגוני זכויות האדם."
  • עורך אתר "הארץ" הבהיר במהלך הדיון שהמקור לכתבה היה דיווח שהועבר אליו מהארגונים שהשתתפו בדיון: מוסאוא או הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. לא היה בידי אתר "הארץ" כל מידע נוסף על מהלך הדיון עצמו או על החלטות שהתקבלו במסגרתו. אתר "הארץ" לא ניסה לאמת את המידע שהתקבל: "במסגרת כתבת דיווח מסוג זה, [העורך] אינו רואה פסול בהתבססות בלעדית על מקורות אינטרסנטיים ללא אימות".
  • בית הדין הרשיע את אתר "הארץ" בהפרה של סעיפים 4(א),6(ג) ו-5(א) של תקנון האתיקה.
  • בנוסף לכך בית הדין הטיל עליו עונש של אזהרה  והורה2 לאתר "הארץ" לפרסם את החלטת בית הדין בתוך 14 ימים ממועד המצאת ההחלטה תחת הכותרת ""בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות: "אתר "הארץ" פירסם דיווח חד צדדי ללא בדיקה מספקת." (הדגשות במקור) [החלטה זו שונתה על ידי בית הדין לערעורים כפי שצוין לעיל.]3
  • מתוך דעת המיעוט: "במהלך הדיון הצטיירה לפנינו תמונה עגומה של עבודה עיתונאית. תחת שמם של שני כתבים נכבדים של עיתון הארץ, הופיעה ידיעה שככל הנראה מבוססת בעיקרה על חומר שאף אחד מהם לא כתב. הנילון הודה בפנינו, בהגינותו, כי המקור העיקרי לטקסט שפורסם הוא הודעה לעיתונות שהתקבלה מגוף בעל עניין פוליטי וצבע פוליטי מאוד מוגדר."
  • "אני מסכים…כי אם הדיווח מהדיון באירופה נעשה כולו על סמך דיווחים של גורמים בעלי עניין, היה נכון לציין זאת בגוף הכתבה. מן הראוי היה לכתוב כי "ממרכז מוסאוא נמסר…" או כי "לפי הודעה של הוועד הציבורי נגד עינויים…" אני חושב שיש להעיר לנילון על כך – אך אינני סבור, בנסיבות כפי שתוארו כאן, כי נוכל להרשיע את הנילון בעבירה על תקנון האתיקה…"

 

 

(1) הצעת חוק זו (שעברה בקריאה שנייה ושלישית ב-21 בפברואר 2011) מתייחסת לחוסר השקיפות במימון רחב ההיקף של ארגונים לא ממשלתיים בעלי אופי פוליטי על ידי האיחוד האירופי והמדינות החברות. במידה ותתקבל הצעת החוק, ארגונים לא ממשלתיים יחויבו לדווח באופן מלא על תמיכה ממדינות זרות. שקיפות מימונית זו עוררה התנגדות רבה בקרב ארגונים לא ממשלתיים בישראל שנתמכים על ידי מימון זה ובקרב בעלי בריתם. 11 ארגונים לא ממשלתיים שכאלה פנו למספר חברי פרלמנט אירופי ואלה יזמו את הדיון בנושא זה ובנושאים אחרים בוועדת המשנה לזכויות האדם. הדיון נקבע ללא קשר לאירועי המשט.

(2)הוראה זו שונתה בדיון שנערך בערעור (6.2.11). כל שאר ההחלטות של בית הדין לאתיקה בנוגע להפרות של תקנון האתיקה על ידי "הארץ" עומדות בעינן.

(3)"מערכת אתר "הארץ" מבהירה: הדיווח על הדיון בתת-הוועדה לזכויות האדם של האיחוד האירופיף [טעות במקור] שהתקיימה ב-23.6.2010, היה חסר, ונפלו שיבושים בהכנת דיווח זה."

הרקע להחלטה