ירושלים – לקראת ביקורה של שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, בישראל וברשות הפלסטינית ביום רביעי (מחר, ה-20 במאי), מכון המחקר NGO Monitor מפרסם דו״ח המנתח מספר מסמכי מדיניות של האיחוד האירופי, המראים את ההערכה וההבנה השגויה של האיחוד את החברה הישראלית. דו״ח ״מדיניות השכנוּת" (ENP) של שירות החוץ האירופי, אשר פורסם במרץ 2014 ומתייחס ליחסי ישראל והאיחוד האירופי, מתבסס על טענות בלתי מאומתות של ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים ומתעלם מאלימות נגד ישראלים.

״מדהים לראות מסמך רשמי של האיחוד האירופי, האמור לשקף את ההתפתחויות בישראל ולסייע בעיצוב המדיניות האירופית, מוטה באופן בוטה כל כך״, מציין פרופסור ג׳ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO Monitor. ״הביקור של מוגריני הוא הזדמנות להתחיל ולתקן את הכשלים במדיניות האיחוד, שאם לא יתוקנו, יגרמו נזק משמעותי לאמינותו של האיחוד האירופי בכל הקשור לתהליך השלום״.

הניתוח של NGO Monitor מראה כי האיחוד האירופי מנחיל נורמות של זכויות אדם וסטנדרטים בינלאומיים שונים כלפי ישראל ביחס למדינות אחרות, ומתעלם מהתקפות טרור נגד ישראלים ומזכויות האדם של אזרחים ישראלים. הדוגמאות כוללות:

  • הדו״ח נמנע מלציין אלימות נגד מטרות יהודיות (כולל הטבח בהר-נוף), למרות העליה החדה בהתקפות אלה בשנת 2014. בניגוד מוחלט, הדו״ח עוסק בהרחבה בפעולות שנעשו על-ידי יחידים או קבוצות אשר מוגדרות על-ידי האיחוד כ״ישראלים קיצונים״ או ״קבוצות ימין קיצוני יהודיות״.
  • הדו״ח מציין באופן שגוי את ההגבלות של ישראל ומצרים כ״מכשול מרכזי לפיתוח כלכלי ארוך טווח״ של עזה (עמוד 16). טענה חסרת בסיס זו נמנעת מלהזכיר את ההשתלטות האלימה של חמאס על רצועת עזה בשנת 2007, התקפות הטרור המתמשכות מרצועת עזה לשטח ישראל וזרימה חסרת שליטה של נשק הכופה על ישראל תגובה כדי שזאת תגן על אזרחיה.
  • הדו״ח אינו מזכיר את ההפרות הבוטות של זכויות אדם והחוק הבינלאומי על-ידי חמאס, כולל שימוש במתקני האו״ם, מסגדים ובתי חולים כדי לאחסן נשק ולהגן על מחבלים. הדו״ח גם אינו מתייחס למחויבות ההומניטארית הישראלית בהחלת הפסקות אש הומניטאריות בהן הועברו אזרחים פלסטינים לבתי חולים ישראלים, בעוד חמאס המשיך להפר הפסקות אש אלה.

NGO Monitor מציין בנוסף כי ישראל היא מדינות השכנוּת היחידה הזוכה לפרק שלם המוקדש לאחריותה תחת החוק הבינלאומי, בניגוד למדינות שכנות נוספות הנמצאות בסכסוך מזוין או טריטוריאלי. סטייה זו מהמבנה המסורתי של דו״ח האיחוד מדגישה את הסטנדרטים הכפולים כלפי ישראל ואת ההשפעה של נסיונות הלובי של ארגונים פוליטיים.

״כמו דוחות קודמים של האיחוד על ישראל, האיחוד האירופי מסתמך באופן נרחב על חומרים מקבוצה קטנה ושולית של ארגונים פוליטיים, וכך תורם לגישה מעוותת המשפיעה על התוכן והאמינות של הדו״ח״, הוסיף פרופסור שטיינברג.

לקריאת הניתוח המלא