בדו"ח חדש, מכון המחקר NGO Monitor מנתח את המענקים הישירים והעקיפים המועברים מממשלת גרמניה לארגונים לא-ממשלתיים רבים בישראל וברשות הפלסטינית, המעורבים בקמפיינים של דה-לגיטימציה נגד ישראל. המימון לארגונים פוליטיים אלה מנותב דרך קרנות פוליטיות גרמניות, ארגוני סיוע כנסייתיים, וארגוני חברה אזרחית.

"הממשלה הגרמנית והעם הגרמני ידועים בתמיכתם החשובה באוניברסיטאות הישראליות, תוכניות ללימוד השואה ומכוני מחקר, דבר חיובי ביותר לכשעצמו", כך לפי פרופסור ג'ראלד שטיינברג, נשיא NGO Monitor.

"עם זאת, תמיכה זו אינה מצדיקה את הנזק שגורמים ארגונים לא-ממשלתיים המקבלים מימון מגרמניה ומובילים קמפיינים ופרויקטים של חרמות ודמוניזציה נגד ישראל", ממשיך שטיינברג. "קיימים גם מוענקים שלא היססו לנקוט בפעילות ורטוריקה אנטישמית בוטה. ראשי מסגרות מימון אלה ובכירים בממשלה הגרמנית צריכים להיות מודעים לכך ולמנוע את הניצול הזה על-ידי הארגונים השותפים".

לדוגמה, מימון ממשלתי גרמני לארגון הישראלי "זוכרות" הועבר דרך קרן רוזה לוקסמבורג, מדיקו אינטרנשיונל, מיסראור, וקרן "זיכרון, אחריות ועתיד" (EVZ). ארגון "זוכרות" טוען כי צריך "להכיר במימוש זכות השיבה של הפליטים והפליטות [הפלסטינים]", שמשמעותו קריאה לחיסול מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. קרן EVZ הפסיקה לממן את ארגון זוכרות בשנת 2012 בגלל ש"הקרן תומכת בפרויקטים חינוכיים אך אינה תומכת בארגונים בעלי אג'נדה פוליטית". על קרנות אחרות לאמץ את תקדים EVZ.

בדוגמא נוספת הדו"ח בוחן את קרן רוזה לוקסמבורג המממנת את ארגון קואליציית נשים לשלום, שמוביל קמפיינים של חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) נגד ישראל. מלבד התקפות אלה נגד ישראל, נציגות הקואליציה צולמו מחזיקות דגל של החזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון טרור שאחראי למספר רב של התקפות רצחניות על אזרחים ישראלים. העברת כספים ציבוריים גרמנים לארגונים מסוג זה באמצעות קרן רוזה לוקסמבורג נוגד את המדיניות והמחויבות המוסרית של גרמניה.

במחקר מקיף זה, בהמשך לדו"חות NGO Monitor בנושא מימון מממשלות ספרד, איטליה, האיחוד האירופי ומנגנוני מימון ממשלתיים נוספים, נבחנו 13 מסגרות מימון גרמניות, ונמנו 35 ארגונים להם מועבר הכסף. על מנת לקבל מידע מדויק ומעודכן על מימון ארגונים באזור, חוקרי המכון ניהלו תכתובת עם קרנות המימון הגרמניות. רוב הקרנות סירבו לספק מידע מהותי על המענקים ופעילויות נוספות, דבר המשקף היעדר שקיפות מטריד.

המחקר מציג את ההיעדרות הכללית של שקיפות והיכולת להעריך ולבחון את המענקים העוברים מהממשלה הגרמנית דרך מסגרות המימון השונות. רוב הקרנות שנבחנו בדו"ח אינן מפרסמות את הסכומים המועברים לארגונים, תוך הפרה של עקרונות מנהל תקין בכל הנוגע לשימוש בכספי ציבור. בנוסף, ההליכים דרכם מוענק הכסף נשארים חסויים. חשוב מכל, לממשלה הגרמנית חסרים מנגנוני פיקוח שיעריכו את ההשפעה שיש לפעילויות של ארגונים לא-ממשלתיים הממומנים בכספי משלמי המיסים.