קואליציה של ארגונים לא ממשלתיים פוליטיים רבי-עצמה – ביניהם אמנסטי-בריטניה, Trocaire (אירלנד), Finn Church Aid (שוודיה), Diakonia (שוודיה), Oxfam, Oxfam-Novib (הולנד), Cordaid (הולנד), ו-Christian Aid (בריטניה) – פרסמו דו"ח בשם "מכשילים את עזה: אין בנייה מחדש, אין התאוששות, אין יותר תירוצים", אשר אמור לצאת במקביל ליום השנה הראשון לפרוץ הסכסוך בעזה. בדומה למספר פרסומים מוקדמים בנושא זה, הדו"ח משקף את האג'נדות המוטות של אותם ארגונים שטוענים לקידום "סיוע הומניטארי", ואת הדגש שהם נותנים לסינגור פוליטי.

  1. הנחת היסוד המרכזית של הדו"ח – "האחריות המרכזית נופלת על כתפי ישראל" לסיים את המצור – חוזרת על הטענה המשפטית הלא מבוססת, אשר גורסת כי רצועת עזה עודנה כבושה, כמו גם על האשמות השווא של "ענישה קולקטיבית". כפי שמומחים משפטיים מציינים, רצועת עזה לא יכולה להיחשב ככבושה, וסנקציות כלכליות, בהגדרתן, אינן לא-חוקיות. האשמות מגמתיות אלו מושמעות ככל-הנראה בכדי לגנות את ישראל וליצור עבורה מחויבויות דמיוניות.
  2. באופן דומה, קבוצות אלו מאשימות את ישראל בסכסוך המתמשך, מצמצמות את אחריותו הברורה של החמאס למתקפות הטרור ההמוניות שביצע, או להסטה הבוטה של הארגון לאלימות נגד ישראל.
  3. רשימת "חומרי הבנייה בעדיפות גבוהה" בעמוד 7 של הדו"ח מדגימה את אי-ההבנה של האיום שחמאס היווה ומהווה לאזרחי ישראל, או של השימוש שנעשה בחומרים אלו בכדי ליצור כלי נשק שמכוונים נגד ישראל. דו"ח "הומניטארי" זה מתעלם גם מכך שפעילי החמאס תפסו את הסיוע שנועד לתושבי הרצועה.
  4. ההטייה והמטרות הפוליטיות של הארגונים משתקפות כבר בקריאות לסנקציות נגד ישראל: "על האיחוד האירופי לאשר באופן פומבי ששידרוג היחסים עם ישראל מוקפא, והוא תלוי ועומד עד להתקדמות ממשית ביחסה של ישראל לזכויות אדם ולמשפט ההומניטארי הבינלאומי, ויחס זה צריך לחול גם בנוגע למצור על עזה".
  5. כמו בעבר, דו"ח זה נותר אילם נוכח השבי המתמשך של גלעד שליט, אשר מפר באופן ברור את זכויותיו תחת המשפט הבינלאומי.

 

פרופ' ג'ראלד שטיינברג, הנשיא של NGO Monitor, העיר: "ארגונים לא ממשלתיים אלו ממשיכים לנצל את העקרונות המוסריים, המשפטיים וההומניטאריים בכדי לקדם לוחמה פוליטית נגד ישראל. טענות רבות בדו"ח כלל לא מגובות בראיות מוכחות, והן משקפות את אמות המידה הכפולות אשר הפכו לנפוצות מדי. בשל ההטייה השיטתית נגד ישראל, ארגונים אלו איבדו את אחריותם ומערכת הערכים שלהם, והממשלות האירופיות שמממנות התקפות כאלו נושאות באחריות לניצול לרעה זה".