Itai Reuveni 3שבוע הוחלט בממשלה כי יוקם צוות בין־משרדי לאיתור תיירים הנכנסים לארץ ומקדמים את קמפיין ה־BDS וצורות נוספות של דה־לגיטימציה לישראל. החלטה זו הגיעה לאחר תקופה ארוכה שבה גופים שונים שולחים לישראל פעילים קיצוניים במסווה של תיירים, כדי שאלו יתעדו את "הפרות זכויות האדם" במדינה ויקדמו את הקמפיין נגדה.

תופעת התיירות הפוליטית אינה דבר חדש. מדובר בארגונים אנטי־ישראליים, המנצלים את הדמוקרטיה הישראלית על מנת לקדם את קמפיין הדה־לגיטימציה בעולם. הדוגמה הבוטה ביותר היא "תוכנית הליווי האקומנית בפלשתין ובישראל" (EAPPI), פרויקט שנוסד בשנת 2002 על ידי "ועד הכנסיות העולמי" עם תקציב שנתי של 1.5 מיליון דולר. מטרתו היא להביא מתנדבים לישראל כדי "לחוות את החיים תחת כיבוש ולשנות את המעורבות של קהילות בינלאומיות בסכסוך…".

EAPPI שולח פעילים מעשרות מדינות לתקופה של שלושה חודשים, לאחר הכשרה בארץ מוצאם הכוללת הסברים, דרכי התמודדות עם הצבא ותדריך כניסה לישראל. בהגעתם הם עוברים תדריך נוסף ויוצאים לשטח לבושים וסטים חומים עם לוגו התוכנית. הם פרוסים במעברים ובנקודות חיכוך, ואף בעיר העתיקה בירושלים, ומתעדים באופן חד־צדדי הפרות לכאורה מהצד הישראלי. באחד מרגעי השיא הפעילים התמקמו ברחבת הכותל ותיעדו את כוחות הביטחון. בתום שלושת החודשים רבים מהפעילים חוזרים לארצותיהם ומקדמים קמפיינים אנטי־ישראליים שונים בהוראה מפורשת ממנהלי התוכנית. מחומרים שנאספו עולה כי רבים מהפעילים מפיצים מסרים שערכם המוסף הוא ברור: היינו שם, ולכן אנחנו יודעים איך לפעול נגד "הישות הציונית".

דוגמה נוספת היא "תנועת הסולידריות הבינלאומית" (ISM), שמתנגדת לקיומה של ישראל ותומכת בהתנגדות אלימה. הם עוברים תדריך במדינות המוצא, נכנסים כתיירים ומשתתפים בפרובוקציות אנטי־ישראליות. בארה"ב הורשע אחד הפעילים בסיוע לחמאס, המחבלים המתאבדים בפיגוע במייקס פלייס נהגו לבלות עם פעילי התנועה, ובחיפוש באינטרנט אפשר לראות את פעילי התנועה מצולמים עם נשקי קלצ'ניקוב.

לאחרונה מכון המחקר NGO Monitor חשף כי לכמה ארגונים אנטי־ישראליים יש ויזות הומניטריות מממשלת ישראל. אחד הארגונים הוא "ועדת השירות של הכנסייה הקווייקרית האמריקנית" (AFSC), ממובילי קמפיין ה־BDS בארה"ב, שהצהירה בגלוי שמטרתה היא החרמת ישראל וקידום סרבנות לשירות בצה"ל. לארגון יש משרד בירושלים, והוא אף מעביר כספים לארגונים הרשומים בישראל למטרות אלו.

לכל מדינה ריבונית יש מלוא הזכות להחליט מי ייכנס לגבולותיה לפי שיקוליה. אירופה מחליטה מי הם הפליטים שיחזרו לארץ מוצאם, ורק לפני כמה ימים אוסטרליה גירשה פליטים ותיירים שצולמו מדברים בגנות המדינה האוסטרלית. כך ראוי שיהיה בישראל, בייחוד לנוכח האיומים הרבים ולנוכח התופעה שבה מנצלים מסגרות הומניטריות לצרכים פוליטיים. יש כמה השלכות למהלך הממשלתי בנושא הוויזות. הראשונה היא הצבת קווים אדומים לאבסורד שבו אלו המבקשים לפגוע בישראל נהנים מהכנסת האורחים שלה. השנייה היא ההרתעה. כמו שכל תייר יודע שהתגרות בכוחות הביטחון בעת ביקור ביפן או בארה"ב תביא לגירושו, כך גם פעילים אנטי־ישראלים צריכים לדעת שיש מחיר לפעילותם. ושלישית, פגיעה בליבת פעילות הארגונים אשר אינם מקדמים דבר למעט שנאה ואנטישמיות, תפחית משמעותית מיכולתם להשפיע בחו"ל.

למען הסר ספק, "ועד הכנסיות העולמי" לא מפעיל תוכנית שליחים בשום מקום אחר בעולם. התירוץ של ארגונים כמותו הוא שאין הם יכולים לפעול במדינות לא דמוקרטיות ובחברות סגורות. ברור, הרי למה להסתכן בסוריה כשאפשר להפגין בבלעין בבוקר ולשתות בירה בתל אביב בערב?

למאמר המלא