מוסר הומאני כפול

לבני האדם בכלל ולישראלים בפרט יש נטייה, בייחוד בימים של מלחמה, לחלק את העולם בצורה דיכוטומית – "אנחנו" ו"הם". חלוקה זו מתבטאת בכמה צורות: "יהודים" מול "ערבים", "פלסטינים" מול "ישראלים" ועוד. נוסף על חלוקה זו, לרבים יש נטייה להדביק תכונות אופי לכל צד, כמו "המוסר שלנו", כלומר של מדינת ישראל, לעומת "המוסר שלהם", או החוב המוסרי של ישראל לעומת "שלהם".

ישנם אנשים וקבוצות אשר נוטלים לעצמם גישה פטרונית, ומכריזים שהמוסר שלנו נעלה יותר ועלינו לשמור עליו מכל משמר, בעוד זכויותינו – מדינת ישראל ואזרחיה, כולל אלו שמופגזים יום-יום במשך שנים, נמוכות מזכויותיהם של הפלסטיניים. יש שיקראו לכך מוסר יהודי רחום, יש שיקראו לכך הומאניות ויש שיקראו לכך סטנדרטים כפולים.

בשבוע שעבר פרסם ארגון "בצלם" הודעת גינוי על החיסול של פעיל החמאס הבכיר ניזאר ריאן ביחד עם בני משפחתו, בביתו בג'בליה. הודעה זו כינתה את פעולת החיסול כ"הפרה של דיני המלחמה" והעלתה מספר נקודות אשר מסבירות טענה זו.

לדברי "בצלם", החיסול היווה הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, משום שקשה לחשוב על יתרון צבאי מובהק בנסיבות הקיימות היום ברצועת עזה, שניתן היה להשיג באמצעות הפצצת ביתו של ריאן וחיסולו, לעומת הריגתם של כמות מסוימת של 15 אזרחים. "בצלם" מצדיק את הקביעה שהתועלת הצבאית בהפצצת הבית נמוכה, על ידי ניתוח של הודעת דובר צה"ל, לפיה "הבית שימש כמחסן אמצעי לחימה גדול וכחמ"ל תקשורת, ומתחת לבית הייתה מנהרה ששימשה למילוט פעילי טרור".

"בצלם" גם מתייחס לטענת התקשורת לפיה הצבא הזהיר את ריאן ובני משפחתו מפני הפצצת הבית, וקובע שגם במקרה שהמשפחה הוזהרה וסירבה לעזוב, "אין הצבא יכול לפטור את עצמו מאחריות להריגת האזרחים, שכן היה עליו לדעת שתושבי הבית לא יצאו ממנו ושהם צפויים להיפגע בהפצצה".

מיהם מומחי הצבא של "בצלם"?
בניתוח של הודעת "בצלם" עולות תהיות רבות, הן על תוכן ההודעה עצמה, והן על המניעים והרקע להודעה זו. "בצלם" מעלה מספר קביעות אשר נראות במובנות מאליהן ואולי אפילו מאשרות את מומחיותו של הארגון בתחום זכויות האדם, אך האם באמת כך הדבר?

"בצלם" טוען שעל צה"ל היה לדעת שתושבי הבית לא יצאו ממנו, אך מדוע על צה"ל היה לדעת דבר כזה? צה"ל הזהיר רבים אחרים באותה השיטה בימים האחרונים, וכתוצאה מכך חייהם של אזרחים רבים ניצלו כאשר פינו את ביתם, ולאחר מכן צה"ל הפציץ את הבית הריק. למעשה, יש שיטענו שצה"ל אפילו ויתר על זכותו המוסרית להרוג את ריאן, פעיל חמאס בכיר אשר היה מעורב בעבר בטרור בצורה ישירה, כאשר הזהיר אותו מפני ההתקפה הצפויה. מה יותר קל לריאן מאשר להתגנב עם בני ביתו אל המנהרה שמתחת לביתו ולהיעלם בדומה לשאר בכירי החמאס?

"בצלם" גם לא מתייחס כלל לשאלה מדוע המשפחה לא יצאה למרות שהוזהרה מראש. הרי המשפחה מודעת לתפקידו המשני של הבית ולתפקידו הבכיר של ריאן בשורות החמאס, ואף מבינה את רצינות אזהרות צה"ל. בנוסף, נשמעה טענה לפיה ריאן התעלם במכוון מאזהרת צה"ל ואף השאיר במכוון את משפחתו בבית, בכדי שיהרגו איתו. את טענה זו, "בצלם" לא מזכיר.

"בצלם" טוען שעל פי המשפט הבינלאומי התועלת הצבאית לא שקולה כנגד הריגתם של האזרחים. אולם נשאלת השאלה לגבי מומחיותו הצבאית של "בצלם" – האם אנשיו הינם בעלי ידע צבאי או ביטחוני והאם סוכני השטח של הארגון מוסמכים לתת חוות דעת שכזו? נוסף על כך, עולה תהיה לגבי "קביעת המחיר" של אזרחים לעומת תועלת צבאית – האם "בצלם" הוא שמוסמך לקבוע את היחס של תועלת צבאית או מחירה, ואם כן, אז באילו קריטריונים אפשר לדעת מה המחיר של תועלת צבאית לעומת כמות אזרחים מסוימת? במילים אחרות, במקרה זה אסור היה להפציץ את הבית, משום שהתועלת הצבאית לא עלתה על הנזק, אך האם היו מקרים שבהם היה מוצדק להרוג כמות אזרחים כזאת, על פי "בצלם"?

מסקנות מעורפלות וחד-צדדיות

"בצלם" מציג תמונה של המציאות אשר נראית לכאורה ברורה, אולם הארגון למעשה מערפל אותה במכוון ומשאיר אותה חד-צדדית לחלוטין. מדוע "בצלם" לא מתייחס להפרות שאותם ביצעו ריאן ובני ביתו? האם השימוש בבית אזרחי כמחסן נשק וכאמצעי מילוט לא מהווה הפרה של החוק? האם השימוש של פעיל טרור בבני משפחתו כמגן אנושי לא מהווה הפרה של החוק? זאת עוד לפני שנאמר דבר על כך שריאן שילח בעבר את בנו לביצוע פיגוע התאבדות שבו נהרגו שני ישראלים.

מדוע "בצלם" מתעלם מכך שמבחינה מוסרית, על ישראל להגן על עצמה כנגד הפרות החוק ההומניטארי הבינלאומי, כאשר מחבלים מפגיזים במשך כל יום בשנים האחרונות את אזרחי המדינה, מתוך איזורי אוכלוסייה אזרחיים ברצועה, כל זאת במכוון? האם זכות החיים של אזרחי ישראל איננה מספיק חשובה שיש להגן עליה מפני התקפות שכאלו? ברור שהפלסטינים זכאים לחיות בכבוד, אך מה לגבי הישראלים?

ארגון "בצלם" מתעלם ממספר נתונים חשובים – לו ישראל רצתה לטבוח כיום בתושבי הרצועה, לו רצתה להתעלם מחיי האזרחים במלחמתה הצודקת בחמאס, מה הטעם להתקשר ולהזהיר את אזרחים לפני הפצצת ביתם? מה הטעם לשלוח חיילים לתוך סמטאות צפופות ולסכן את חייהם כאשר ניתן להפציץ מהאוויר את הרצועה ללא סיכון חיילים?

לפני ש"בצלם" מאשים את ישראל ב"פשעי מלחמה" או בהאשמה אחרת, עליו לבדוק היטב את יכולות ישראל ומעשיה, כמו גם את הרקע העובדתי והחוקי שמביא את ישראל למלחמה הזאת בכלל, ולפעולות מסוימות בפרט.