Lena Bakman OFFICIALמאז חטיפת הנערים הישראלים בחודש האחרון ועוד בטרם הכניסה בלית ברירה לרצועת עזה לפני פחות משבוע, ישראל ספגה גינויים רבים בשל הפרות לכאורה של זכויות אדם. ארגונים פוליטיים הטוענים כי הם מקדמים עקרונות מוסריים, יצאו בקמפיין בו הם מאשימים את ישראל ב"פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות" וכעת דוחפים להקים ועדת חקירה בינלאומית של האו"ם שתחקור טענות אלה.

מדובר בקואליצייה של ארגונים בינלאומיים, פלסטיניים וערבים-ישראלים הדורשים בנוסף לכך פנייה של הרשות הפלסטינית לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד בכירים ישראלים בטענה כי הם אחראים ל"פשעי מלחמה". זאת ועוד, ארגונים אלה קוראים להחיל אמברגו נשק על ישראל, כדי לשלול מישראל את הלגיטימיות ואת האמצעים להגן על עצמה מפני התקפות הטרור.

זוהי חלק מהטקטיקה של הפעלת עוצמה רכה ולוחמה משפטית שאותם ארגונים מנהלים כנגד ישראל בו הם מנצלים פורומים בינלאומיים וערכים אוניברסליים של זכויות אדם תוך פרשנות מעוותת של המשפט הבינלאומי. חשוב לדעת שבפועל, למרבית ארגונים אלה אין את המומחיות המשפטית או הצבאית לקבוע את חוקיותה של פעולה צבאית כזו או אחרת.

ועדת החקירה לה אותם ארגונים מייחלים, הינה למעשה סוג של "דוח גולדסטון 2". כזכור התהליך בו הוקמה ועדת גולדסטון, כמו גם חבריה והדו"ח אותו היא חיברה, היו נגועים מתחילתם בהטייה אנטי-ישראלית מובהקת. "ועדת החקירה" של גולדסטון כמעט ולא ביצעה מחקר עצמאי בשטח אלא פעלה בשיטת "העתק-הדבק" כשהיא מסתמכת באופן כמעט בלעדי על הצהרות ודו"חות חסרי יסוד של אותם ארגונים אשר לאחר מכן פעלו לקבל את המלצותיה.

ואכן, כפי שחשף מכון המחקר NGO Monitor את העיוותים בדו"ח גולדסטון בשנת 2009, כעת הוציא המכון דו"ח חדשהמזהיר מפני דו"ח גולדסטון נוסף. על פי הדו"ח החדש, מדובר בארגונים לא-ממשלתיים האמונים על קידום זכויות אדם, אך למעשה מקדמים סדר יום פוליטי צר תוך התעלמות מהזוועות תוצרת עזה כלפי אזרחי ישראל. בין אותם ארגונים נמנים Human Rights Watch, אמנסטי אינטרנשיונל, וארגונים פלסטיניים כגון בדיל, אל-חק, הסניף הפלסטיני של האגודה הבינלאומית לזכויות הילד, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם וארגונים נוספים. לרשימה מתווספים הארגונים הערבים-ישראלים עדאלה ומוסאוא (הממומנים על-ידי הקרן החדשה לישראל), האיגוד הערבי לזכויות אדם, מאדה אל כרמל, נשים נגד אלימות ועוד.

כדי לקדם תהליך זה, ארגונים אלה מוציאים "מתקפת" הודעות לעיתונות, הצהרות ודוחות בלתי מבוססים, ומכיוון שאין לארגונים אלה כל יכולת לחקור באמת את האירועים, הראיות העיקריות שלהם הן "עדויות ראייה" בלתי ניתנות לאימות. הם מציעים את מרכולתם למקבלי ההחלטות באמצעות "ייעוץ", "סיוע", "הכנת חומרים" ו"מידע".

ועדות החקירה וההאשמות בדבר "פשעי מלחמה" הן חלק מאסטרטגיה רחבה יותר שהותוותה בוועידת דרבן בשנת 2001. מאז, היינו עדים לקריאות לוועדות חקירה בינלאומיות "בלתי תלויות" ממבצע חומת מגן, דרך מלחמת לבנון השנייה ועד "עופרת יצוקה" בה לבסוף הארגונים הצליחו לממש את מטרתם באמצעות דוח גולדסטון, ובכך לחתור תחת הלגיטימציה של ישראל להגן על עצמה.

אי לכך, מוטב שהתקשורת, הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות (בעיקר באירופה) המצטטים את ההצהרות של ארגונים אלה ללא אימות אמינותן, יבדקו את הדברים בטרם חזרה רפקלסיבית אחריהם, כמו שקרה בוועידת גולדסטון. חשוב שמקבלי ההחלטות בישראל יהיו מודעים לכך ואולי ימנעו את דו"ח גולדסטון 2 אותו מנסים ארגונים אלה לקדם בהקשר למבצע הנוכחי בעזה.