בית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם כדי להעמיד לדין דיקטטורים המפרים זכויות אדם. עם זאת, כגוף בינלאומי הוא חשוף לניצול למטרות פוליטיות, כפי שמתשקף בנסיונות להשתמש בו כחלק מהלוחמה הפוליטית נגד ישראל. בארבע השנים האחרונות, התובע הקודם של בית הדין, לואיס אקומפו, נמנע מקמפיינים מסוג זה, מתוך הבנה זהירה שהם יחסלו את אמינותו ועצמאותו של בית הדין.

ניצול שכזה מתבטא במאמציו האחרונים של ארגון בשם "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם" (PCHR), הממומן על ידי נורווגיה. באפריל 2013 פירסם הארגון הצהרה הדורשת מההנהגה הפלסטינית להצטרף לבית הדין לצורך העמדתם לדין של בכירים ישראלים. אם בית הדין אכן ייכנע ללחצים אלה, המבוססים על מוסר כפול וטענות שווא, הדבר יגרום לסיום תפקידו המוסרי.

בתחילת הסבב הנוכחי של המשא ומתן, אבו-מאזן הסכים להשהות את הלוחמה הפוליטית בבית הדין כצעד בונה אמון, וממשלת נתניהו הקפיאה באופן לא רשמי את הבנייה בהתנחלויות. הפעילות של PCHR עם הכסף הנורווגי עלולה לחבל קשות בתהליך השלום.

התפקיד שמשלמי המסין ובכירי הממשל הנורווגים מגלמים במקרה זה אינו בהכרח מכוון, אך לשיתוף הפעולה עם ארגונים כמו PCHR יש השפעה, בדומה ל"נזק אגבי" בזמן מלחמה. נציגות נורווגיה ברמאללה רשומה כתורמת עיקרית של הארגון (הסכום השנתי המעובר אינו ברור), ובכירים נורווגים נפגשים באופן קבוע עם הנהגתו. זהו אחד השותפים הפלסטינים העיקריים של ממשלת נורווגיה, וכל פעולה או יוזמה של הארגון יוצאת לפועל בסיועה.

המהלך של PCHR לפוליטיזציה של בית הדין הפלילי הבינלאומי כחלק מהקמפיין נגד ישראל הוא בעל חשיבות רבה. במשך שנים השתמש הארגון באמתלה של זכויות אדם לתיוכ ישראלים כ"פושעי מלחמה" – סוג של מלחמה פוליטית, בהתאם לתוכנית שאומצה בוועידת האו"ם בדרבן 2001, שמטרתה הבלעדית הייתה לגרום ל"בידודה הבינלאומי המוחלט של ישראל". כחלק מאסטרטגיה זו, הארגון תרם רבות לדו"ח גולדסטון והשתמש במימון הנורווגי כדי להפעיל לחץ על בית הדין.

הקמפיין של PCHR החל ב-2009 כאשר בכירי הארגון קראו "להחלת הסמכות השיפוטית של בית הדין הפלילי הבינלאומי" על ישראלים. ב-2010 תקף הארגון את ישראל בכנס הסקירה בבית הדין באוגנדה, אך ההאשמות היו חסרות בסיס ותוכן, והתובע לשעבר סירב לאפשר לבית הדין להיות מנוצל לקמפיינים לא-מוסריים במקום להתמקד בפושעי מלחמה אמיתיים. אם בית הדין הפלילי הבינלאומי יחרוג מעבר למנדט שלו, מדינות דמוקרטיות דוגמת ארה"ב, בריטניה ואחרות יקראו מיד לפירוקו.

נורווגיה כבר הובכה בעקבות חשיפת המימון המועבר למחבלים פלסטינים: במארס 2013 נחשף כי הסיוע לרשות הפלסטינית הועבר כקצבה למחבלים מורשעים המוחזקים בבתי כלא ישראליים. בפברואר 2012 הטלוויזיה הנורווגית הדגימה כיצד המימון מנוצל גם לטובת ליבוי השנאה וההסתה. דוגמאות אלה מבטאות גוונות טובות שהפכו לפעולות מזיקות המלבות את הסכסוך.

השותפות של נורווגיה עם ארגונים לא ממשלתיים היא חלק משמעותי מנסיונותיה לרדם אג'נדה מוסרית, הכוללת מאמצים לסייע בשיחות השלום וחיזוק מנגנונים שיעמידו לדין רודנים. עם זאת, לפני שייגרם נזק בלתי הפיך, נבחרי הציבור הנורווגים צריכים לבחון את דמיניות המימון לארגונים פוליטיים בכלל ול-PCHR בפרט.

הכותב הוא פרופסור למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת בר-אילן, ונשיא מכון המחקר NGO Monitor