החלטת הכנסת להקים ועדת חקירה בנוגע לפעילותם ולמימונם של ארגונים המעורבים בניסיונות לתייג בכירים ישראליים וחיילי צה"ל כפושעי מלחמה שחררה מבול של הצהרות על סכנה לדמוקרטיה ואזהרות על מקרתיזם. במאבקים אידיאולוגיים מסוג זה, הרטוריקה לרוב מסתירה את הסוגיות המהותיות החשובות.

במשך למעלה מתשע שנים, מאז פורום הארגונים הלא ממשלתיים הידוע לשמצה מוועידת דרבן ב-2001 – אני חוקר את ההטיות, הפעילויות הפוליטיות והמימון של קבוצות הטוענות לקידום זכויות אדם. לפני שארגון NGO Monitor נוסד, אף אחד לא בדק את מרכזי העצמה הפוליטית וההשפעה החשובים הללו, ולא העלה שאלות בנוגע לטענותיהם וסדר היום שלהם, או חשף את התורמים להם. ובעוד שאחרים הצטרפו לוויכוח, אנו עדיין המסגרת הבלעדית בה המחקר מתמקד בארגונים לא ממשלתיים פוליטיים.

בהתבסס על ניסיון זה, אני בכלל לא משוכנע שהקמת ועדת-חקירה על ידי כנסת ישראל אודות המימון של ארגונים אשר מעורבים בדה- לגיטימציה של ישראל תעזור לשפוך אור או תעודד דיון מיודע בתחום זה. הדיון הקצר והסוער בכנסת מדגים את האופי הפוליטי של היוזמה הזו, ואת הקלות שבה מחקר משמעותי נדחק הצידה על ידי סיסמאות פשטניות משני קצוות הקשת האידיאולוגית. בשביל הימין, ארגונים לא ממשלתיים שעושים שימוש בשפה של זכויות אדם מתוארים כאויבי ישראל, ללא אבחנה, בעוד שמשמאל (כולל מנהיגיהם של הארגונים) מבקשים למנוע כל ביקורת ודיון כ"אנטי דמוקרטיים".

מעטה בלתי חדיר של סודיות
כאשר חברת הכנסת פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו הציגה את ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטארית, היא טענה כי ממשלות ערביות וקבוצות טרור הן בין המממנות העיקריות של הארגונים האחראים לקמפיינים של "לוחמה המשפטית" שמבקשים לתייג ישראלים כ"פושעי מלחמה". NGO Monitor לא מצא הוכחה מתועדת לטענות הללו, למרות שייתכן שמימון סודי מסוג זה קיים.

בניגוד לכך, אנו חשפנו את המימון העצום, ולעיתים קרובות סודי, לארגונים פוליטיים ביותר, אשר מגיע מממשלות אירופאיות בכלל מהאיחוד האירופי בפרט. אירופה, המטיפה לאחרים לדמוקרטיה ולממשל הגון, מפרה באופן בוטה את החוקים הבסיסיים של שקיפות כלכלית ודיון פתוח. מעטה בלתי חדיר של סודיות מסתיר את כל היבטי ההליכים שבאמצעותם האיחוד האירופי מממן קבוצות כמו יש דין, עדאלה, והוועד הציבורי נגד עינויים, כמו גם קבוצות פלסטיניות רבות. הרבה מכסף אירופי זה מנוצל לקידום לוחמה משפטית בנוסף לחרם משיכת השקעות וסנקציות (BDS ) – שני הביטויים הקטלניים ביותר של אסטרטגיית דרבן של הארגונים הלא ממשלתיים של "בידוד בינלאומי מוחלט של ישראל".

אמות המידה הכפולות
המחיר של הסודיות האירופית במימון ארגונים פוליטיים התגלה לאחרונה על ידי NGO Monitor, כאשר ממשלת הולנד נמצאה כתומכת בפעולות אנטי-ישראליות ולעיתים אנטישמיות של אתר האינתיפאדה האלקטרונית דרך מסגרת הומניטארית כנסייתית (ICCO). שר החוץ של הולנד הופתע מהחשיפה שממשלתו שופכת שמן על מדורת הקונפליקט הערבי-ישראלי, וישנן דוגמאות רבות נוספות כאלו בהולנד, וברחבי אירופה.

כתוצאה מכך, ההתקפה שמובלת בידי ארגונים שממומנים על ידי אירופה נגד ישראל, כמו גם אמות המידה הכפולות וההאשמות הכוזבות של "פשעי מלחמה", ממשיכות. בנוסף, פעולות אלו מערערות את האוניברסליות של נורמות זכויות האדם והופכות את העקרונות המוסר הללו לכלי-נשק פוליטיים נוחים. תקנות סמכות השיפוט האוניברסאלית באירופה, ומנגנונים כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי, שעוצבו כדי להעמיד לדין רודנים רוצחי עם, הופשטו מכל משמעות נוכח הנסיונות הציניים לתייג את מנהיגי ישראל כ"פושעי מלחמה".

ועדת חקירה פרלמנטרית בנוגע לשימוש לרעה של מימון ארגונים לא ממשלתיים יהיה יעיל ביותר דווקא בהקשר האירופי, מאחר שזהו המקור לכסף המועבר עבור לוחמה משפטית, BDS וצורות אחרות של הסתה אנטי ישראלית. לרוע המזל, הפקידים האירופים אשר אחראים לפרקטיקות הללו נצמדים לסודיות ולסירוב להתעמת עם הניתוח הביקורתי של מדיניותם בנוגע למימון של ארגונים לא ממשלתיים.

פרופ' ג'ראלד שטיינברג הוא נשיא NGO Monitor ופרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן