Yona Shifmiler 2הופעתם הפתאומית של כרזות ה־BDS ברכבת התחתית בלונדון עוררה סערה. אף שההאשמות בדבר "אפרטהייד" והתעללות ישראלית בפלשתינים אינן חדשות, הצגתן במקום ציבורי מרכזי מדאיגה. פרובוקציה זו מלמדת על הרצון של פעילים אנטי־ישראלים להגיע לקהלים חדשים, ולהחדיר את הנרטיב הקיצוני למיינסטרים.

כיום נראים סימנים המעידים על כך שתעמולת הדמוניזציה האנטי־ישראלית מחלחלת למוסדות המקורבים לאליטה הבריטית. בשבוע שעבר סגן יו"ר תא הלייבור באוניברסיטת אוקספורד התפטר מתפקידו בשל הצהרת התמיכה של תאו ב"שבוע האפרטהייד הישראלי". במהלך שבוע זה קמפוסים ברחבי העולם מוצפים באירועים המציגים את ישראל כמדינת גזענית, הנעדרת זכות קיום. העובדה שהסטודנטים החברים בתא זה הם הדור הבא של חברי ותומכי מפלגת הלייבור אמורה להדליק נורות אזהרה בישראל.

יש מדינות שבהן בכירים כבר מגלים אהדה לרעיונות ה־BDS. הקריאה בינואר של נשיא דרום אפריקה, ג'ייקוב זומה, לחברי מפלגתו שלא לבקר בישראל, מדגישה עד כמה מנהיגי המדינה מזדהים עם המאבק נגד ישראל. לאור העמדות הללו, אין זה מפתיע שהתקבלו דיווחים לאחרונה על מאמצים של עורכי דין אנטי־ישראלים להביא למעצרו של שמעון פרס במהלך ביקורו הצפוי בשבוע הבא.

אם במדינות אלו אנו עדים למאמצים להסית את האליטות נגד ישראל, המגמה בארה"ב היא הפוכה. שם, האליטות הפוליטיות מפגינות בהצהרות ובחקיקה את התנגדותם העזה ל־BDS. משום כך, ארגונים אנטי־ישראליים בארה"ב קושרים קשרים עם קבוצות מיעוט ועם סטודנטים, ומזינים אותם במנות גדושות של תורה אנטי־ציונית.

תופעה זו באה לידי ביטוי בקשירת ישראל לסוגיות פנים־אמריקניות שונות, המנותקות מהסכסוך הישראלי־פלשתיני. אחת הדוגמאות המקוממות ביותר התרחשה כשארגון ה־BDS היהודי "קול יהודי לשלום" (JVP) – הזוכה למימון נרחב מקרנות פרטיות – הזמין פעילה שחורה המזוהה עם תנועת ה־Black Lives Matter לנאום בכנס השנתי שלו ב־2015. שם היא טענה שישראל אחראית במידה מסוימת ליחסי שוטרים־שחורים באמריקה בשל הכשרה ששוטרים אמריקנים עברו בארץ. במקום לבחון את היחסים הטעונים בין שחורים לגורמי אכיפת החוק בארה"ב לאורך ההיסטוריה שם, נרטיב זה מפנה אצבע מאשימה כלפי המדינה היהודית. בסרטון שהופק באוקטובר 2015 פעילים שחורים ותומכי BDS מציגים את המאבק של השחורים בארה"ב והמאבק הפלשתיני כנדבכים שונים של מאמץ משותף. הווידאו פורט על מיתרי הרגש ומציג בין היתר תמונות של ילדים פלשתינים שנהרגו בפעילות צה"ל לצד תמונות של ילדים שחורים שנהרגו בידי שוטרים אמריקנים. המסר לצופה השחור ברור: אם אתה מתנגד למשטרה ולממסד הלבן בארה"ב, אתה מתנגד גם למדינת ישראל.

לאחרונה, ישראל והציונות אף נקשרו למאבק על שכר הלימוד באוניברסיטאות ציבוריות בניו יורק בעקבות התעמולה של ארגון "סטודנטים למען צדק בפלשתין" (SJP). ארגון זה נהנה ממימון אוניברסיטאי עבור אירועים שאותם הוא מקיים ואף זוכה לסיוע כספי מארגוני BDS אחרים. באוקטובר 2015 תאי SJP בניו יורק קראו לתומכיהם להפגין עם שורה ארוכה של תאי סטודנטים נגד שכר הלימוד הגבוה מדי לטעמם. הארגון טען שהאשמים בשכר הלימוד הגבוה הם "ההנהלה הציונית" של האוניברסיטאות והעובדה שהיא משקיעה בחברות ישראליות ואף מאפשרת ל"תגלית" לפעול בקמפוסים בקרב סטודנטים יהודים. בכך, SJP החדיר מסרים אנטי־ציוניים ואף אנטישמיים לתוך הדיון על מימון הלימודים כחלק מהמגמה לחבר קבוצות סטודנטים שונות למאבק בישראל.

המאבק על זכות הקיום של ישראל חייב להתאים את עצמו לזירות הללו. מצד אחד, על ישראל לפעול להמשך התמיכה ברעיון המדינה היהודית בקרב פוליטיקאים זרים. מצד אחר, על תומכי ישראל לפעול לחסימת המימון לארגונים הפועלים לרתום קבוצות מיעוטים וסטודנטים למאבק בישראל.