מובאה:

"בערך באותה עת, ארגון שמושבו בירושלים ושמו NGO Monitor נלחם בארגונים הבינלאומיים שגינו את ישראל בעקבות המערכה בעזה, ואף שהארגון הוא בהחלט ארגון פרו־ישראלי ואינו יכול להיחשב צופה אובייקטיבי, הוא הציע גישה נגדית להאשמות של ארגוני סיוע וזכויות שטענו שישראל ביצעה "פשעי מלחמה".

אבל המשרד שלנו בירושלים נתן לכתבים הוראה מפורשת לא לצטט לעולם את NGO Monitor או את מייסד הארגון, פרופסור ממוצא אמריקני ששמו ג'ראלד סטיינברג. בתקופתי ככתב באי־פי שסייר בנבכי הסכסוך המשתולל כאן, על המשוגעים, הגזענים והרוצחים המרכיבים אותו, האדם היחיד שנאסר על כל הכתבים לראיין היה הפרופסור הזה. כאשר האו"ם פרסם את דו"ח גולדסטון השערורייתי על הלחימה בעזה, אנחנו במשרד חזרנו על המסקנות שלו בעשרות מאמרים, אם כי אפילו אז התמקד הדיון בכישלון של הדו"ח להוכיח את טענתו העיקרית: שישראל הרגה אזרחים במכוון. "

לקריאת המאמר המלא לחץ כאן