במאמרו שפורסם השבוע ב-nrg מעריב, "חופש ביטוי הוא הנכס האמיתי של ישראל", חוזר איציק שנן על דבריה של הבוסית שלו, נעמי חזן, בכנס של ארגון "רבנים לזכויות אדם" לפני מספר חודשים: "NGO Monitor הוא אולי הארגון הכי מסוכן מאלו שאנו מתעסקים עמם". לא, אם שאלתם את עצמכם – לא החמאס, כהנא חי, אל-קאעידה, ולא ניסיונות לשים קץ למדינה יהודית ודמוקרטית בישראל – אנחנו הכי מסוכנים בעיני הקרן החדשה לישראל.

הבה נשאל את עצמנו, מדוע? מה כה מפחיד את חברי הקרן? האם ניפצנו את אושיות הדמוקרטיה הישראלית? האם דניאל סוקץ', מנכ"ל הקרן, ייעצר כאשר יגיע לארץ בגללנו? האם הדבקנו קרן למצחה של נעמי חזן, בסגנון 'אם תרצו' (שאגב, אנחנו לא קשורים אליהם ולא מקיימים שום פעילות משותפת)? האם, ולו במקרה אחד, קראנו לפרק ארגון כלשהוא או למנוע ממישהו את הזכות לדבר ולהופיע בציבור?

לא, לא עשינו דבר מכל אלה. הארגון שלנו, NGO Monitor, עושה משהו חמור בהרבה מכל אלה:
אנו מציגים עובדות.

אותן עובדות, שלאנשי הקרן החדשה קשה לשמוע, קשה להתמודד עמם. עובדות שמבוססות על ציטוטים בלבד. ציטוטים מגובים בהערות שוליים וקישורים, ישירות מדברי בכירים בקרן ומדברי הארגונים שהקרן מממנת. כך למשל, על העובדה כי בצלם "העניק סיוע לצוות הבדיקה של ועדת גולדסטון במשך כל תקופת עבודתה". כך גם על האופן שבו 'הצהרת חיפה', שנכתבה על ידי ארגונים שהקרן תומכת בהם ושאותה ריכז ארגון מדה-אלכרמל, מקדמת "שינוי בהגדרת מדינת ישראל ממדינה יהודית" ואת יישום "זכות השיבה" הפלסטינית. הצהרה זו יוצאת נגד "ניצול השואה ותוצאותיה למתן לגיטימציה לזכותם של היהודים להקים את מדינתם על חשבון העם הפלסטיני", ומחבריה "מתבוננים בגאווה בהתנגדות של עמנו ומנהיגיו הלאומיים למשטר הצבאי שהוטל עלינו". הקרן החדשה לא הגיבה פעם אחת, ולו פעם אחת בלבד, לציטוט שהצבנו בפניה והתמודדה מולו בעיניים פקוחות. אומרים שהאמת כואבת…

במקום להתמודד עם מהות הדיון, הקרן בחרה בטקטיקה אחרת. הרבה יותר קל לצעוק כי מדובר במתקפה מאורגנת על זכויות האדם, כי זהו מקראתיזם (ועדיין לא הצלחתי להבין למי בדיוק סתמנו את הפה. כן – אנו קוראים לארגונים לחשוף את מקורות המימון שלהם. כן, אנחנו קוראים להם לא לקדם דמוניזציה של ישראל בעולם. לא, זו לא השתקה), וכי אנו פוגעים אנושות בנכס החשוב ביותר של ישראל בעולם.


לא יזיק לקרן החדשה לאמץ כמה קווים אדומים
שנן מספר כי לצד ישראל עומדים "גורמים רבי עצמה" ש"תמיכתם מבהירה לאויבי ישראל כי לא ניתן יהיה להכניעה בכוח הזרוע וכי קיומה של המדינה היהודית במזרח התיכון היא עובדה קיימת". לעומתם, באים "מתנגדי ישראל (ש)מכנים אותה 'מדינת אפרטהייד', 'משטר פשיסטי' או 'חברה טוטליטרית'". ברור שמר שנן מחשיב את הקרן החדשה בין אלו שתומכים בישראל, אך "שוכח" לספר שהקרן מעבירה כסף לאותם ארגונים בדיוק שקוראים לישראל בכינויים אלו.

הדוגמאות רבות מספור. ארגון עדאלה (קיבל 510,150 דולר בשנת 2008 לבדה מהקרן החדשה לישראל) השתתף בכתיבת 'מחקר' שמוכיח כי ישראל היא מדינת אפרטהייד, והביטוי שגור על פיו פעמים רבות. קואליציית הנשים לשלום (285,509 דולר בשנים 2008-2006) יזמה חרם נגד חברות ישראליות, שבעקבותיו התמיכה בחברת אלביט הופסקה על-ידי מספר ממשלות אירופיות, ופעילי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (כמעט 50,000 דולר בשנים 2006-2008) נפגשו עם פקידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בכדי "לבחון אפיקים שונים להביא צדק לקורבנות הפרות חמורות של זכויות האדם הבינלאומיות והמשפט הבינלאומי" לאחר מבצע עופרת יצוקה.

למרות ששנן גם מבקש להציג את הביקורת כלפי הקרן החדשה כאילו הגיעה "ברגעים אלו", או בימים שאינם קלים לישראלים, המחקר המפורט של NGO Monitor על הקרן החדשה לישראל מתפרסם ברציפות כבר קרוב לשמונה שנים. אין זה פלא ששנן ומקורבים אחרים של הקרן תוקפים אותנו תכופות בחודשים האחרונים. הלחץ הציבורי עושה את שלו, וכיום חובת ההוכחה היא על הקרן.

אם הקרן החדשה באמת רוצה להצדיק את טענתה ש"היא אוהבת את ישראל", עליה רק לאמץ סדרת קווים אדומים, ראויים וצודקים, שישיבו לה את המנדט המוסרי אותו איבדה. על הקרן להפסיק לממן קבוצות ויחידים אשר פועלים:

1. להאשמת ישראל או ישראלים ב"פשעי מלחמה," "אפרטהייד," "ענישה קולקטיבית" וביטויי דמוניזציה אחרים.
2. מסייעים להעמדת בכירים ישראלים לדין בחו"ל.
3. מקדמים חרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל וחברות ישראליות.
4. שוללים את הלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
5. מסייעים לפעילויות של האו"ם אשר מקדמות "לוחמה משפטית" ודמוניזציה נגד ישראל.

זוהי קריאה לראשי הקרן החדשה, מנהליה, וחברי הוועד המייעץ: אזרו אומץ. תוכיחו שהאינטרסים הצודקים של קיום המדינה היהודית והדמוקרטית היחידה בעולם עומדים לנגד עיניכם. בסופו של יום, אסור שתיפגע הפעילות המבורכת שעושים למעלה מ-300 הארגונים האחרים שאותם מממנת הקרן.

זוהי עת המבחן – הקרן החדשה לישראל חצתה את הגבול. כעת הגיע זמן התיקון.

הכותב הוא ראש דסק ערבית ועברית ב-NGO Monitor