למאמרו המלא

במתקפה האחרונה של ארגון בצלם נגד מדינת ישראל, הצליחו בארגון להרגיז ישראלים אף יותר מבעבר, ולהשיג את תשומת הלב מחוץ לגבולות ישראל – לשם פעיליו מכוונים. זו גברה אף יותר כששר החינוך יואב גלנט הורה למנוע ממנכ"ל הארגון חגי אלעד השתתפות בדיון בבית ספר תיכון. לצד ההאשמות נגד ישראל וזניחת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, חשוב להזכיר את התמיכה והמימון אותו בצלם (והארגונים המקבילים לו) מקבלים, מממשלות אירופה, כמו גם את הכישלון של ההנהגה בישראל בטיפול בנושא.

יותר ממחצית התקציב של בצלם מקורו בממשלות זרות, הוא כולל את דנמרק (5.5 מיליון שקל בשלוש שנים האחרונות), שבדיה (סכום דומה שמועבר על ידי ארגון היושב ברמאללה), האיחוד האירופי, שווייץ, גרמניה, נורבגיה ועוד. לכאורה, הכסף נועד לממן חינוך ותמיכה ב"זכויות אדם" וכיבוד "החוק הבינלאומי" בישראל, אך בבצלם מזמן זנחו מטרות אלו. הפעילות שלהם מכוונת לקהל הבינלאומי, בניסיון להשגת "הכשר" לתייג את ישראל כמדינת אפרטהייד המבוססת על "עליונות יהודית" – מושג רווח בקרב ניאו-נאצים.

ממשלות אירופה מממנות את הקצוות הקיצוניים והמפלגים ביותר של החברה הישראלית ושל ארגונים המעורבים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל, ואינן נושאות באחריות. המספרים מראים, שאין עוד מדינה דמוקרטית בעולם שחווה היקפים כאלה של התערבות זרה וקמפיין שנאה שנועד להשחיר את שמה. זאת תופעה שהחלה לפני 25 שנה – כאשר אירופה בחרה ארגונים ישראליים להיות קבלני המשנה שלה תוך התמקדות באשמתה הבלעדית של ישראל בסכסוך. כעת, צינור הכסף הוא כמעיין טייס אוטומטי, מטרה לכשעצמה, למרות האבסורד והנזק שהוא גורם.