Lena Bakman OFFICIALהמושג BDS חודר יותר ויותר לתודעת הציבור הישראלי. משמעו הוא חרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל. קמפיין ה־BDS צמח מתוך ועידת דרבן, שנערכה בדרום אפריקה ב־2001 בחסות האו"ם ואשר במהלכה כ־1,500 ארגונים לא־ממשלתיים גיבשו את "אסטרטגיית דרבן", מסמך פעולה לבידודה המדיני של מדינת ישראל. BDS הוא טקטיקה של מלחמה פוליטית, המבוססת בעיקר על ניצול עקרונות הומניטריים ועקרונות של זכויות אדם, מוסר כפול, השוואות מרושעות למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה והאשמות שווא בדבר "פשעי מלחמה" והפרות המשפט הבינלאומי. מדובר במלחמה תודעתית ולכן היא מסוכנת.

הרוח החיה מאחורי התופעה היא המימון העצום שלו זוכים מובילי קמפיין ה־BDS, ואשר בלעדיו לא היה צובר תאוצה. המימון מזין את הארגונים עצמם, את כוח האדם, הכנסים, הפרסומים, אתרי האינטרנט, שכר לעורכי דין, כרטיסי טיסה, פריטי לבוש, תפאורה, ציוד וידאו ועוד. מי שעומד בראש הקמפיינים הם ארגונים לא־ממשלתיים אנטי־ישראליים, אשר למרות טענתם שהם מבטאים התנגדות לכיבוש של השטחים ולבניית ההתנחלויות, הם דוחים את הזכות הבסיסית של העם היהודי להגדרה עצמית, ללא קשר לגבולות טריטוריאליים.

בשנים האחרונות קמפיין החרם נגד ישראל התרחב לכנסיות באמצעות ארגונים נוצריים, ובצורתו העדכנית והמתוחכמת הוא מנצל את הזירה של חברות אחריות תאגידית, בניסיון להביא לחרם כלכלי על ישראל באמצעות חבירה לוועדות אתיקה ולדירקטוריונים של חברות בינלאומיות תוך כדי הפעלת לחץ למשוך השקעות מחברות ישראליות.

האסטרטגיה היעילה והמיידית ביותר לבלימת קמפיינים של BDS וצורות אחרות של מלחמה פוליטית היא להפסיק את המימון המאסיבי הניתן לארגונים קיצוניים, המקדמים קמפיינים אנטי־ישראליים ברחבי העולם. למרות הכוונה הטובה של האירופאים, המבקשים להשקיע בארגונים ובפרויקטים המצהירים שהם מקדמים שלום, זכויות אדם וסיוע הומניטרי, למעשה, לא קיים פיקוח על האופן שבו הכסף מנוצל למטרות נעלות אלה. בפועל הכסף מנוצל לקמפיינים נגד ישראל, וברור שהדבר מנוגד למדיניות החוץ המוצהרת של מדינות אירופה.

הצעד הראשון הנדרש הוא עימות עם ממשלות אירופה המספקות את מרבית המימון לארגונים אלה ודרישה מהן לפעול בשקיפות דמוקרטית מלאה. נציגים ישראלים ואירופאים יכולים לקבוע קווים מנחים לגבי מימון לארגונים פוליטיים, שימנעו העברת מענקים לארגונים המקדמים מוסר כפול, מפלים את ישראל, מנסים להעמיד בכירים ישראלים לדין ודוחים את זכות העם היהודי לריבונות.

במאבק זה אין הבחנה בין ימין לשמאל. על ההנהגה הישראלית לדרוש שקיפות מלאה בתהליכי קבלת החלטות לגבי מימון לארגונים המעורבים בקמפיין ה־BDS באצטלה של "זכויות אדם". כך, למשל, ראוי שנבחרינו יקדישו סידרת דיונים עקביים בנושא המימון הזר ויזמנו שגרירים של המדינות התורמות לתת תשובות בוועדות הרלוונטיות בכנסת. חברי כנסת, המייצגים את ישראל במסגרות בינלאומיות שונות, יכולים להציע הצעות לסדר יום בנושאים אלה. השיח צריך להיות דיפלומטי ובונה. הנתונים זמינים. צריך רק להשתמש בהם.

הכותבת היא חברת מכון המחקר NGO Monitor