חד-צדדיות מופגנת

בתגובה על "אבל באלג'יריה היה הרבה יותר גרוע" מאת אריה דיין ("הארץ", 12.12.07)

הראיון עם החוקרת הראשית של ארגון אמנסטי העולמי לאזורי הסכסוך הערבי-ישראלי, דונטלה רוברה, הוא דוגמה להשפעת הילת הצדקנות האופפת את ארגוני זכויות אדם כגון אמנסטי ומגינה עליהם מביקורת ומפיקוח ממשי על פעילותם.

אריה דיין מצטט את ספקותיה של רוברה בדבר "יכולתם של אנשים משני הצדדים (הישראלי והפלשתיני) להגיע לכלל גישה אובייקטיווית כלפי אמנסטי". למרבה האירוניה, המדיניות של הארגון רחוקה מלהיות אובייקטיווית. גישתה המתנשאת והאנטי-ישראלית של רוברה עצמה נחשפת כשהיא "קובעת בפסקנות, שרוב ההפרות האלה (של זכויות אדם), מקורן בצד הישראלי".

כפי שחשף דו"ח של העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים, כבר היו לארגון בעבר טענות שקריות, וחלקן היו בסיס לדו"חות של הארגון נגד ישראל במלחמת לבנון השנייה. ד"ר מיכאל ארליך, היו"ר הקודם של הסניף הישראלי של אמנסטי, חשף בעבר מצג שווא שניצב מאחורי "מחקר" שנשען על "עדי ראייה", ופרש במחאה מהארגון.

זאת ועוד, אמנסטי באופן עקבי וחסר תום לב "מזכה" את ישראל בגינויים רבים יותר מאלה שלהם זוכים משטרים עריצים כגון איראן, סודאן, סעודיה ולוב, הרומסים את זכויות האדם של אזרחיהם. זכויות האדם מבוססות על סטנדרט אחיד לכל.

פרופ' ג'רלד שטיינברג

יו"ר העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים
ירושלים