רובכם ודאי לא שמע על פרופסור ג'ף הלפר, אך זה מרבה לייצג אתכם בפורומים בין לאומיים אנטי ישראלים או אנטישמיים כשהוא חובש את הכסא ה"ישראלי" או ה"יהודי". בין הצהרותיו של הלפר, העומד בראש "הוועד הישראלי נגד הריסת בתים", ניתן למצוא: "הילדים הישראלים מחונכים באמצעות דימויים שליליים של הערבים" ,"כדי לשנות את המצב, על ארה"ב לשנות את מדיניותה כלפי ישראל. רק החרמתה של ישראל ובידודה, כפי שהיה בזמן שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה, יביא לשינוי אמיתי במצב". אחד הגופים המממנים את הלפר ואת הארגון בראשו הוא עומד, הוא לא אחר מאשר האיחוד האירופי. דוח חדש של ארגון NGO Monitor העוסק במימון אירופי רשמי לארגונים אנטי ישראלים, חושף את מימדי התופעה.

בשנים האחרונות עולה ברחבי העולם כוחם של הארגונים הלא ממשלתיים הידועים ברחבי העולם כ-NGOs – Non-Governmental Organizations – ארגונים כמו "אמנסטי העולמי" ,"היומן רייטס ווטש", אוקספם ורבים אחרים, הנהנים מתקציבי עתק, זוכים לחשיפה מידית ואוטומטית והדוחות אותם הם מפרסמים נקראים ומצוטטים באדיקות על-ידי קובעי מדיניות באו"ם ובבירות העולם.

אין ספק שמצב זכויות האדם ברחבי העולם מצריך תשומת לב ומשאבים רבים. עם זאת, התבוננות מעמיקה בפעילותם של ארגונים אלה במרחב הסכסוך הישראלי-פלשתיני מגלה שרבים מארגונים אלה מקדמים אג'נדה נוספת ודומיננטית לא פחות-אג'נדה אנטי ישראלית ברורה. כך לדוגמא כמות הפרסומים אותם אותם הקדיש ארגון "אמנסטי העולמי" למדינת ישראל בשנת 2006 הייתה גדולה מזו שהוקדשה לחיזבאללה, עיראק, הרשות הפלשתינית ואפילו לחבל דארפור מוכה הרעב והג'נוסייד. דוח מעוות שפרסם "היומן רייטס ווטש" במהלך המלחמה האחרונה, אילץ את ישראל להפסיק את פעילותה ל-48 שעות.

כתף אל כתף עם ארגונים אנטישמיים

מי שמתמחה במעקב וניתוח פעילותם של אותם גופים הוא הארגון NGO Monitor בראשותו של הפרופסור ג'ראלד שטיינברג, המפרסם בימים אלה דוח מפורט החושף מימון בסדר גודל של עשרות מיליוני יורו בשנה המועברים ממוסדות רשמיים של האיחוד האירופי לארגונים מעין אלה. רבים מאותם ארגונים מקדמים במגוון דרכים וצורות אג'נדה אנטי ישראלית-אמריקנית קיצונית.

ארגונו של הלפר "הוועד הישראלי נגד הריסת בתים" קרא בגילוי דעת שפרסם ב-2005 לחרמות ועיצומים כלפי ישראל. הארגון מקדם באופן עקבי מדיניות של "פתרון מדינה אחת" (בצורתו המחייבת מחיקה מוחלטת של מאפייני מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית), ופועל כתף אל כתף עם ארגונים אנטישמיים. הארגון זכה בשנת 2005 לתקצוב בסך של 472,788 מהאיחוד האירופי. 

שתי דוגמאות נוספות הם הארגונים "עדאלה" ו"מחסום ווטש": במאי 2004 שווה "עדאלה" את ישראל לשלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. על פי חזונו של הארגון תהפוך ישראל למדינה "דמוקרטית, דו-לשונית ורב-תרבותית". הגירת יהודים תותר רק מטעמים הומניטריים. רעיונות דומים  וקיצוניים מכך מפורטים ב"חוקה הדמוקרטית" אותה פרסם הארגון בדצמבר האחרון. גם עדאלה תוגמל ביד נדיבה על-ידי האיחוד וזכה בראשית שנת 2006 ל-513,584 יורו.

"מחסום ווטש" (60,000 יורו בשנת 2005 ו-251,650 יורו בשנת 2006) השווה את צה"ל לנאצים ולשלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. אנשי "מחסום ווטש" היו גם אלה שבנובמבר 2004 מיהרו להאשים חיילים שאיישו מחסום צה"לי בהשפלת פלשתיני על ידי כך שהכריחו אותו לנגן בכינור – עובדה שהתגלתה כלא נכונה ומבוססת על דיווח חפוז ושטחי. ארגונים נוספים המשמשים מושא לנדיבות האירופית הם "המוקד","אוקספם" ו"מוסאווה".

מבולבלים? גם האירופים

מה הם הקריטריונים על פיהם מחולקים תקציבי האיחוד? היכן, כיצד ועל ידי מי מתקבלות ההחלטות הנדיבות המשפיעות על חייהם של אזרחים רבים משני צידי הסכסוך?

על פי הדוח מדובר במנגנון מסורבל ומפותל, הפועל ללא שקיפות מינימלית, אחריו קשה לעקוב ובלתי אפשרי לפקח. הפקידים הממנים וראשי הארגונים הממומנים מהווים למעשה קליקה סגורה, הומוגנית בתפישת העולם שלה על פיה ברור מי הטובים ומי הרעים. ברי כי קליקה סגורה שכזו נעדרת  למעשה יכולת פיקוח סבירה.

מבולבלים? גם האירופים.

תשובות שנתנו על ידי אישים בכירים בנציבות, הן לפניות מצד ה NGO Monitor והן לשאילתות של חברי הפרלמנט האירופי, אינן מספיקות וחושפות מדיניות הקצבה מבולבלת ולא עקבית. יש לזכור – במלחמת המעצמות שניטשת מעל לראשינו בין האיחוד וארה"ב, אחד הכלים המרכזיים המשמשים את האיחוד נטול הכח הצבאי הממשי הוא כסף. והרבה.

כשם שהיינו מצפים מאמא אחראית שתהיה מסוגלת לומר לנו היכן ילדיה הקטנים ומה הם מעוללים, וכשם שאנו מצפים מג'ורג' בוש שידע להגיד לנו היכן על רחבי הגלובוס מוצבים כוחותיו וכנגד מי הם מופעלים, כך יש לצפות מנציגים רשמיים של האיחוד האירופי שיוכלו לספר לנו היכן נמצא הכסף שלהם, את מי הוא משמש וכנגד מי הוא מופעל.  

חוסר מדיניות

לבד הפגיעה המיידית הנגרמת לישראל מ(חוסר) מדיניות זו, מדובר בהתערבות גסה בעניניה הפנימיים של המדינה ונסיון הכרעה בעניינים הנתונים לוויכוח פנימי נוקב. נסו רק לדמיין כיצד היו מגיבים האירופים לו הקצתה ישראל תקציבי עתק לצורך קידום מהלך שתכליתו השפעה בשאלת החוקה האירופית המתגבשת בימים אלה.

במצב העניינים הנוכחי, בו יד ימין לא יודעת ממעשי יד שמאל, נמצא האיחוד תומך בעמדות המנוגדות לאלו שלו. כך מממן האיחוד את ה"ועד הישראלי נגד הריסת בתים" שתומך בפתרון של מדינה אחת, בעוד שבהצהרת אנאפוליס שניתנה במעמד נציגות האיחוד נאמר: "בהמשך למטרה של שתי מדינות – ישראלית ופלשתינית – שחיות זו לצד זו בשלום ובביטחון".

הדוח מסכם וממליץ על שורה של צעדים לפישוט מערכת ההקצבה והגברת השקיפות. יישומן של ההמלצות יוביל לניצול יעיל וצודק יותר של המשאבים האירופים שללא ספק יכולים לחולל שינוי חיובי באזורנו ולהידוק הקשר והאמון בין האיחוד האירופי למדינת ישראל.

אוריה שוחט הוא סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר אילן, משמש כעוזר משפטי וחבר בארגון NGO Monitor