ארגוני השמאל נשמו אתמול (ב') לרווחה כאשר בוטלה ההצבעה על הצעה להקים ועדות חקירה פרלמנטריות שיבחנו את מקורות המימון שלהם, אך זמן לא רב לאחר מכן אישרה מליאת הכנסת באופן סופי הצעת חוק המחייבת עמותות או חברות לתועלת הציבור (חל"צ) לדווח על כספים שאותם הן מקבלות ממדינות זרות.

את הצעת החוק יזמו יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין (ליכוד), יחד עם חברי הכנסת אברהם מיכאלי (ש"ס), דוד רותם (ישראל ביתנו), עתניאל שנלר (קדימה) ואחרים.

חובת הדיווח, על פי הצעת החוק, תחול ארבע פעמים בשנה, בתוך שבוע מסיום כל רבעון. העמותות והחברות יידרשו אז לדווח על זהותם של נותני התמיכה, על סכום התמיכה, על מטרות התמיכה או ייעודה, ויחויבו לדווח על כל סוג של התחייבות – בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין – שהעניקו לישות לישות המדינית הזרה בתמורה לתקציב.

"אין בחוק זה כדי לפגוע בחופש הביטוי, והוא איננו עוסק בתכנים כלשהם", טען ח"כ אלקין. "כל שנדרש הוא שקיפות באשר למקורות המימון להפצתם של רעיונות שמקורם בישויות מדינתיות זרות", הוסיף.

 

ח"כ כבל: "ישראל מדינה חזקה, די לחוקי הנרדפות"
עוד מטיל החוק אחריות על עמותות לברר את מקור התמיכות הכספיות אותן הן מקבלות. במקרה של מסע פרסום שמומן באופן חיצוני לתקציב הגוף, חלה חובה על העמותה לציין בפרסומים את דבר קבלת התמיכה הכספית. גוף שיעבור על הוראות החוק יהיה צפוי לקנס בסך  29,200 שקל.

"חופש הביטוי הוא ערך עליון במדינה דמוקרטית, אך עליו להיות מאוזן עם השקיפות הנדרשת במקביל", המשיך אלקין, והוסיף: "אסור למדינת ישראל לעמוד מהצד כשאינטרסים של מדינות זרות משפיעים על מדיניות כאן בישראל, בעזרת עשרות מיליוני אירו שמועברים לארגונים השונים. החוק הזה הוא לגיטימי במציאות שנוצרה, המכריחה אותנו לנהוג כדמוקרטיה מתגוננת מפני אלה הנוגסים בלגיטימציה של מדינת ישראל".

במהלך הדיון הסוער במליאה מתחו חברי כנסת מהשמאל ביקורת על ההצעה. "מדובר בחוק פחדני. ישראל מדינה חזקה, די לחוקי הנרדפות", אמר ח"כ איתן כבל (עבודה). ח"כ ג'מאל זחלקה (בל"ד) אמר כי החוק מזכיר "משטרים אפלים שרודפים ארגוני זכויות אדם", ואילו ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) הוסיף: "מדובר בחוק פוליטי ופסול".

 

יוזם החוק בגרסתו המקורית: השר איתן
מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, חגי אלעד, מתח גם הוא ביקורת על החוק החדש. "מדובר בחקיקה מיותרת ומזיקה", אמר. "מיותרת, משום שהיא אינה מוסיפה מאום לשקיפות, והיא רק חוזרת על הוראות חקיקה קודמת. מזיקה, משום שמטרתה להכפיש ולהטיל רפש בארגונים המבקרים את השלטון".

את החוק יזם במקור השר מיכאל איתן, בעקבות דוחות של ארגון NGO Monitor שהצביעו על סכומי עתק שמשקיעות מדינות זרות במימונם של ארגונים פוליטיים בישראל. פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא הארגון, טען בשעתו כי "ממשלות דמוקרטיות צריכות לפעול בשקיפות בהתייחסן לדמוקרטיות אחרות".

"הצורך בהצבעה זו בכנסת התעורר בעקבות הסודיות הקיצונית של ממשלות אירופיות בנוגע לעשרות מיליוני אירו שמשמשים למימון פעילות פוליטית בישראל. בסופו של דבר האיחוד האירופי ואירופה צריכים להיות שקופים מכיוון שהם מתמרנים את הדמוקרטיה הישראלית", אמר שטיינברג.

"חוק חובת הגילוי החדש יעזור להביא לידיעת הציבור את היקף המעורבות של ממשלות זרות בישראל מכיוון שהמסגרת הקיימת בחוק הישראלי אפשרה למספר ארגונים הולך וגדל להתחמק מהשקיפות הנדרשת", סיכם.