הפוליטיקה של ארגונים לא ממשלתיים, זכויות אדם והקונפליקט הערבי-ישראלי

למאמר המלא

תקציר

נהוג להשתמש במונחים דוגמת "ארגונים לא ממשלתיים" או "חברה אזרחית גלובלית" על מנת לתאר עשרות אלפי קבוצות, מגוונות מאוד במבנה שלהן, במטרותיהן, במימונן, בהשפעתן ובהיבטים משמעותיים אחרים. ההשפעה המרכזית של הארגונים הללו נובעת מהיישום של "עוצמה רכה" בתור ה"יכולת לקבל מה שברצונך באמצעות משיכה במקום באמצעות כפיה או תשלומים". לארגונים לא ממשלתיים השפעה רבה באופן ספציפי בנושאים הקשורים לזכויות אדם ולסיוע הומניטארי. העוצמה הרכה שלהם מבוססת על התפיסה של מומחיות טכנית, יחד עם מטרות מוסריות, נורמטיביות, שאינן מוכתמת על ידי פוליטיקה מפלגתית או על ידי מטרות כלכליות, ומופצת באמצעות התקשורת וערוצים אחרים.

ארגונים לא ממשלתיים רבי עוצמה דוגמת HRW (Human Rights Watch), אמנסטי אינטרנשיונל (AI), והפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (FIDH), עובדים בשיתוף פעולה ברשתות תמיכה בינלאומיות, כשהם משתמשים בשפה ובמסגרות של זכויות אדם וסיוע הומניטארי. הארגונים הללו מפיצים את השקפותיהם ואת הקמפיינים שלהם דרך מסגרות כמו מועצת זכויות האדם של האו"ם, יחד עם דיפלומטים ומנהיגים פוליטיים מממשלות נבחרות בעלות מטרות דומות. מדיניות ישראל היוותה מוקד מרכזי של השפעת העוצמה הרכה הזו של הארגונים לא ממשלתיים החל מפורום הארגונים לא ממשלתיים בוועידת דרבן ב-2001 דרך ועדת גולדסטון של האו"ם במלחמת עזה. התפקיד העיקרי של השפעת הארגונים הלא ממשלתיים משתקף במנדט, בנהלים ובדו"חות של ועדת גולדסטון, ובקמפיין למען יישום מסקנותיה. מאמר זה בוחן את השפעתה של פעילות הארגונים הלא ממשלתיים בקונפליקט הפוליטי בכלל, ובמדיניות החוץ והביטחון הישראלית בפרט.

למאמר בעברית הקש כאן

למאמר באנגלית הקש כאן