בלוג

EU Aid picture

הופעת נציגי החזית העממית בפרלמנט האירופי

בשנות ה-70 הטרוריסטית לילה חאלד השתתפה בחטיפות מטוסים ואף הורשעה בביצוע ובארגון פיגועי טרור. כיום היא חברה בחזית העממית לשחרור פלסטין – ארגון טרור המוכר ככזה על ידי האיחוד האירופי, קנדה, אוסטרליה וארצות הברית. למרות זאת, ב-26 לספטמבר הפרלמנט האירופי שבבריסל החליט להזמינה לנאום כאורחת כבוד באירוע רשמי תחת הכותרת "נשים במאבק הפלסטיני".

הודעת NGO Monitor בנוגע לקרן החברה הפתוחה של ג'ורג' סורוס

עמדת מכון המחקר NGO Monitor בעניין הוויכוח על ג'ורג' סורוס ו"קרנות החברה הפתוחה": אין כל הצדקה לגילויי אנטישמיות במסגרת הביקורת על "קרנות החברה הפתוחה", ואין להתעלם או להמעיט מקיומו של שיח כזה בחלק מהקמפיינים נגד סורוס.

מחזור מימון חדש למנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי

ב-18 במאי 2017, שר החוץ של דנמרק אנדרס סמואלסון ערך מספר פגישות ברמאללה, בהן הוא חתם על הסכם שכולל מחזור מימון נוסף על סף 8.3 מיליון דולר למנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי ("המנהלת"). המנהלת היא מנגנון משותף לממשלות דנמרק, הולנד, שבדיה ושוויץ שפועל מתוך אוניברסיטת ביר זית ומעביר מימון לארגונים אנטי ישראלים רבים. להלן סיכום מקורות המימון של המנהלת.

Handcuffs

הודעת הגינוי של Human Rights Watch לחמאס: שינוי אסטרטגי או עוד מאותו הדבר?

ב-2 במאי ארגון Human Rights Watch (HRW) פרסם הודעה לתקשורת בעניין שני ישראלים שחצו את הגבול לעזה וכעת הם מוחזקים בתנאי בידוד בידי חמאס. הודעה זו של HRW היא חריגה. ישראל אינה במוקד ההאשמות והפרות חמאס זוכות לגינוי ישיר. להלן נבחן האם מדובר בשינוי מדיניות אסטרטגי או שמא הצהרה זו אינה מחדשת דבר.

שש סיבות למה ההאשמות של ארגון Human Rights Watch לגבי מדיניותה של ישראל בעזה אינן רלוונטיות

ב-3 באפריל, ארגון Human Rights Watch (HRW) פרסם דו"ח של 47 עמודים בו הוא טען כי ישראל אינה מאפשרת לעובדיו להכנס לעזה כדי "לתעד הפרות של זכויות אדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי וכדי לקרוא למתן סעדים להן". בהקשר זה הארגון מתייחס לחקירה הראשונית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בעניין מבצע צוק איתן (2014), וטוען כי המגבלות שישראל מטילה "מעלות שאלות לא רק לגבי היכולת של הרשויות בישראל לחקור הפרות פוטנציאליות של דיני הלחימה אלא גם לגבי הרצון שלהן לעשות זאת".