ב-18 במאי 2017, שר החוץ של דנמרק אנדרס סמואלסון ערך מספר פגישות ברמאללה, בהן הוא חתם על הסכם שכולל מחזור מימון נוסף על סף 8.3 מיליון דולר למנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי ("המנהלת"). המנהלת היא מנגנון משותף לממשלות דנמרק, הולנד, שבדיה ושוויץ שפועל מתוך אוניברסיטת ביר זית ומעביר מימון לארגונים אנטי ישראלים רבים.

ב-17 במאי נפגשו ראש הממשלה נתניהו וסמואלסון, בפגישתם ציין נתניהו בפני סמואלסון ש"הסיבה האמיתית להיעדר פתרון בסוגיה הפלסטינית היא ההסתה, וביקש שדנמרק תחדל מלממן ארגונים פלסטינים שתומכים ב-BDS".

חלק משמעותי מתקציב הליבה (כלומר תקציב שמועבר לתקציב השוטף של ארגונים ולא לפרויקטים ספציפיים) של המנהלת מועבר לארגונים פלסטינים קיצוניים, בהם כאלה שמסיתים לאלימות ומאדירים טרור, פעילים בקמפיינים של BDS, פעילים ב"לוחמה משפטית" ומפיצים האשמות שווא נגד ישראל.

בתגובה לשאלות לגבי המימון סמואלסון ציין בפני התקשורת הדנית כי:

"התמיכה בארגונים אלה תוערך באופן מתמשך. אם משהו יהיה שביר מדי מכדי שנוכל להגן עליו, נצטרך לשקול זאת מחדש…עם זאת המוקד לא יהיה על הגישה אלא על בניית המוסדות שהארגונים הפלסטינים שותפים להם".

בראיון לנדב אייל בערוץ 10 סמואלסון ציין כי:

"אם ארגון כלשהו יחצה את הגבול…אם אחד מראשיו יודיע שהוא רוצה להפטר מהיהודים, או להרוג את היהודים או משהו כזה, כמובן שנפסיק את התמיכה…אם מגיעים למקום של רטוריקה אגריסיבית, רצון להרוג אנשים או לעשות דברים לא חוקיים אז כמובן שנפסיק מיד את התמיכה…"

מימון למנהלת:

  • ממשלת דנמרק העבירה 7 מיליון דולר למנהלת במחזור המימון של 2016-2013. דנמרק תוסיף 8.3 מיליון דולר נוספים למחזור המימון הנוכחי (2020-2017).
  • שבדיה, התורמת הראשית למנהלת, העבירה 5 מיליון דולר בשנים 2016-2014. ההתחייבויות הכוללות של שבדיה למנהלת עומדות כרגע על 9.2 מיליון דולר וכוללות ככל הנראה עוד 4.2 מיליון דולר לשנים 2018-2017.
  • הולנד התחייבה להעביר 9 מיליון דולר במחזור המימון של 2016-2013, והקציבה 6.7 מיליון דולר נוספים ל-2018.
  • שוויץ העבירה 8 מיליון דולר למחזור המימון של 2017-2013. אין כרגע מידע נוסף שמצביע על כך ששוויץ תחדש את המימון במסגרת המחזור הבא.

למרות העלייה הניכרת בהיקף המימון, רק הפרלמנטים של הולנד ושוויץ עורכים דיונים לגבי התקציבים שמועברים למנהלת. ממשלות דנמרק ושבדיה מעבירות (באמצעות המנהלת) כספי ציבור לארגונים שמסיתים לאלימות, מאדירים טרור, מקדמים אנטישמיות בוטה ו-BDS  נגד ישראל. ההחלטה לממן ארגונים כאלה ללא דיון ציבורי מהותי אינה עולה בקנה אחד עם ממשל תקין ושקיפות ציבורית.

מחזור המימון הקודם של המנהלת כלל מימון ליבה ל-24 ארגונים שפועלים בישראל ובשטחים. מחזור המימון הבא "יפחית את מספר הארגונים שמקבלים מימון ליבה מ-24 לעשרה עד חמישה עשר". לא ברור אילו ארגונים יפסיקו לקבל מימון וכמה מהתקציב יופנה למימון פרויקטים לעומת מימון ליבה.

המימון המתמשך של ממשלות אילו למנהלת חותר תחת הניסיונות לקדם שלום באמצעות פתרון של "שתי מדינות". דיונים ביקורתיים בפרלמנטים של דנמרק ושבדיה והמשך הדיונים בהולנד ושוייץ חיוניים על מנת להבטיח שהעברה של כספי ציבור תיועד  לארגונים שפועלים באופן שהולם את מטרות הממשלות. בנוסף, על המדינות התורמות להבטיח שקיפות מוגברת בפעילות המנהלת כולל פרסום דו"חות כספיים שנתיים.