מסד נתונים משולב של מימון ממשלתי לארגונים פלסטינים

בניתוח זה יוצג המימון הממשלתי ל-36 ארגונים לא-ממשלתיים פלסטינים המעורבים בקמפיינים אלו, לפי נתונים שנאספו במשך חודשים משני מקורות: דיווחי הארגון בדוחות שנתיים או באתרי האינטרנט, ודיווחי המדינות התורמות. פילוח הנתונים נעשה לפי זהות התורם, ערוץ התרומה (פרטי, ממשלתי), שנת או שנות המענק ומקור המידע.

בניגוד למחקרים על ארגונים לא-ממשלתיים הרשומים בישראל, ביצוע של מחקר מקיף על מקורות המימון של הארגונים הפלסטינים טומן בחובו שני קשיים מרכזיים:

1. שקיפות מצד הארגון – על ארגונים הרשומים ברשות הפלסטינית חל "חוק עמותות" שהוסדר בשנת 2000. לפי סעיף 13 לחוק "על העמותה להגיש למשרד הרלוונטי במועד שלא יאוחר מארבעה חודשים מתום שנת הכספים…דוח כספי המאושר על ידי רואה חשבון וכולל פירוט של הוצאות והכנסות של העמותה ביחס לנכסים הרשומים על שמה" (תורגם מערבית). למרות זאת, לא מצוין האם וכיצד דוחות אלו זמינים לציבור הרחב והאם העמותות חייבות להציג דוחות אלו באתרי האינטרנט שלהן.
2. שקיפות מצד התורם – רמת השקיפות במערכות הדיווח של המדינות התורמות עצמן משתנה ממדינה למדינה. מדינות רבות אינן מציינות את הסכומים המדויקים, או פרטים לגבי הארגונים הנתמכים.

ניתוח

דיווחי הארגונים (ראה נספח 1 לפירוט)

• מתוך 36 ארגונים שנכללים בדו"ח, רק שמונה ארגונים פלסטינים מספקים נתונים מלאים לגבי תרומות והיקפי המימון. כל השאר, מציינים את שמות התורמים באופן מלא או חלקי בדוחות המילוליים, באתרי האינטרנט או במסמכים אחרים, ללא סכומים. חוסר השקיפות בקרב הרוב המוחלט של הארגונים מקשה על הבנת היקף המימון הכולל לו הם זוכים.
• הארגונים דיווחו באופן הבא:
• זמינות הדיווחים היא לרוב ארבע שנים אחורה. איסוף הנתונים נעשה ביוני 2017, ואילו הנתונים הזמינים האחרונים נעים סביב 2013-2014, במקרים בודדים 2015.

דיווחי הממשלות (ראה נספח 2 לפירוט)

המימון הממשלתי מועבר דרך שני ערוצים מרכזיים. הראשון הוא הערוץ הישיר, כסף המועבר ממנגנוני מימון ממשלתי, משרדי ממשלה ושגרירויות, ישירות לארגונים מקומיים. השני הוא הערוץ העקיף, שבו הכסף מועבר בשני אופנים:

1. עקיף-ייעודי – מצב שבו הממשלה מייעדת את הכסף לארגון הפלסטיני המקומי אך מעבירה אותו דרך ארגון צד שלישי להעברת הכסף.
2. עקיף-רגיל – מצב שבו ארגוני סיוע כנסייתיים, סיוע הומניטארי וקרנות הממומנות באופן חלקי על ידי הממשלות מממנות מטעמן ארגונים פלסטיניים מקומיים. במצב זה לא ברור כיצד והאם נעשה שימוש בכסף הממשלתי.

ממצאים

• הסכומים המדווחים בטבלה עומדים על 120 מיליון דולר קרוב, ומשקפים ככל הנראה רק חלק קטן מתקציבי הסיוע הכוללים לאותם הארגונים.
• המדינות השקופות ביותר הן נורבגיה ושבדיה, שמפרטות באתרים רשמיים את סכומי הכסף, הארגונים ושמות הפרויקטים.
• המדינה הכי פחות שקופה מבחינת היכולת לגשת למענקים לארגונים פלסטינים הינה גרמניה. גרמניה אינה מחזיקה מאגר זמין של פרויקטים, ארגונים או סכומים, דבר המקשה לציבור ומקבלי ההחלטות להבין כיצד הכסף עובר.
• חלק גדול מהמענקים של האיחוד האירופי, בריטניה ונורבגיה עוברים לארגון Norwegian Refugee Council (NRC) ומשם לארגונים מקומיים. במערכת השקיפות הרשמית של סוכנות הסיוע של ממשלת בריטניה ((UK Development Tracker, מוצגים הסכומים שעוברים דרך ה-NRC לארגונים מקומיים כ"סיוע לארגוני חברה אזרחית/ארגונים לא ממשלתיים" באמצעות ה-NRC אך הגורם הסופי שמקבל את הכסף מוסתר.
• ערוץ מימון ממשלתי נוסף יחיד מסוגו הוא "מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי", מנגנון מימון משותף של ממשלות שבדיה, שוויץ, הולנד ודנמרק, היושב באוניברסיטת ביר-זית ברמאללה. לפי דיווחי מנגנון זה, בין השנים 2014-2017, הועברו יותר מ-9.6 מיליון דולר לארגונים פלסטינים לא ממשלתיים, רובם מעורבים בקמפיין נגד ישראל.
• לפי דוחות התורמים, מענקים רבים הם רב שנתיים ומוענקים לקבוצות ארגונים המשתפות פעולה לפי פרויקט. יחד עם חוסר השקיפות מצד הארגונים, קשה להבין כמה מקבל כל ארגון (ראה נספח 3).
• במהלך איסוף הנתונים נמצאו גם מענקים שהועברו ממשלות אירופה דרך ארגון האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים (OCHA oPt). לא ברור האם מדובר במענקים נוספים או באותם המענקים המוזכרים בדוחות של המדינות התורמות. לקריאה נוספת על ארגון האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים לחצו כאן.

טבלאות המענקים

נספח 1 – דיווחי הארגונים

נספח 2 – דיווחי המדינות

נספח 3 – פרויקט משותפים