ניתוח פעולות בצלם בנוגע למבצע בעזה

1. ארבע הודעות אשר מציגות סטטיסטיקות שלא ניתן לאמתן בהתבסס על מקורות פלסטינים לגבי מספר האזרחים אשר נהרגו לכאורה בהתקפות ישראליות על עזה, יחד עם הצהרות בלתי מבוססות בהן נטען כי הפעולות הישראליות מהוות הפרה של המשפט הבינלאומי.

בצלם אינו מספק את מקורות המידע שלו ומתייחס ל"מידע ראשוני" אשר ככל הנראה מתבסס על עדויות פלסטיניות בלתי מהימנות.

בנוסף, לארגון אין את המומחיות המשפטית והצבאית כדי לקבוע אם פעולה צבאית שננקטה היא חוקית או בלתי חוקית. הטענות המשפטיות הארוכות של בצלם מתבססות אך ורק על ציטוטים מתוך הבלוג של דובר צה"ל, ועל הצהרותיו. כמו במקרים קודמים, אין בידי בצלם את המידע אשר יכול לאפשר לו לקבוע אם פעולה ישראלית כלשהיא היא חוקית או שאיננה כזאת. צה"ל אינו מחויב למסור לארגון את הראיות והמידע לגבי השימוש במבנה כלשהו לצרכים צבאיים על ידי חמאס (כלומר, אחסנת נשק, פיקוד ושליטה וכו'), או להסביר מהי התכלית הצבאית של הפגיעה באנשי חמאס ספציפיים.

בצלם גם משתמש בהיגיון מעוות, וטוען כי ישראל מנועה מלפגוע באנשי חמאס כל עוד הם נמצאים בקר האוכלוסייה האזרחית של עזה ומשתמשים במשפחותיהם כמגנים אנושיים. טענה זו חסרת שחר לחלוטין על פי המשפט הבינלאומי.
לבסוף, האופן בו בצלם מסווג האם אדם כלשהו "השתתף בלחימה" או "לא השתתף בלחימה" הוא משולל יסוד, ומרמז על כך שאליבא דבצלם סכסוך מזוין הוא "משחק של מספרים" בו מספר האזרחים ההרוגים מושווה בין הצדדים. טענה זו חסר בסיס משפטי או מוסרי כלשהוא. מבחינה משפטית, הקריטריונים הקובעים אם התקפה היא חוקית או לא היא שהיתרון הצבאי מההתקפה יהיה מידתי ביחס לפגיעה באזרחים. כפי שצוין, לארגון אין את היכולת לקבוע האם יש או אין יתרון צבאי מהפגיעה ביעד כלשהו (לדוגמא, מותו הטראגי של אדם ש"לא השתתף בלחימה" אבל עמד ליד לוחם, או ליד מטרה לגיטימית דוגמת משגר או מחסן נשק בתוך בית או בית ספר אינו בלתי חוקי.)

2. ארבע הודעות הטוענות כי פעולותיה הצבאיות של ישראל "אינן חוקיות" ומדגישות את תפקידו הפוליטי של בצלם בהשמעת "קולות מתנגדים":

הצהרות פומביות אלה מדגישות את המטרה הפוליטית של בצלם, ואת האופן בו הארגון מפר בבוטות את נהלי העבודה המקובלים בחקירה של סכסוכים מזוינים. מאחר ובצלם אינו יכול לדעת פרטים חיוניים לגבי התקריות, גם בגלל חוסר מידע וגם בגלל מומחיות לקויה – אין מקום ל"הצהרות חד משמעיות".

3. שש "עדויות" אשר מדגישות את הסבל של פלסטינים וישראלים, אך אינן רלוונטיות לניתוח הצדדים המשפטיים של הלחימה:

עדויות אלו כוללות השערות לגבי הסיבות לתקיפה של מטרות ספציפיות על ידי חיל האוויר. טענות שכאלה הן מוטות אינן ניתנות לאימות, ומחזקות את הטענה כי חמאס משתמש באוכלוסיית עזה כבמגן אנושי.

4. הצהרה אחת אשר מתמקדת אך ורק בהפרות של זכויות הישראלים-פרסום חריג מבין כל הפרסומים של ארגוני זכויות אדם: