רקע

אנטישמיות הינה צורה ארסית ומתמשכת של גזענות אשר לאחרונה הגיעה לרמה שלא נראתה כמותה מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. ברחבי אירופה, יהודים נפגעים פיזית ומילולית, מותקפים ואף נרצחים בבתי כנסת, בתי ספר, חנויות כשרות ומוזיאונים. יהודים חובשי כיפה או אלה המפגינים סממנים יהודיים אחרים, נתונים להטרדות ולאלימות. קריאות נוסח "היהודים לתאי הגזים" הם דבר שבשגרה בקרב אוהדי כדורגל. הפגנות ענק בבירות אירופיות, לכאורה נגד פעולותיה של ישראל כלפי הפלסטינים, משמשות תירוץ להפצת כרזות ותמונות אנטישמיות. יהודים מופלים לרעה בקמפוסים באוניברסיטאות. באיראן, הכחשת השואה וקריאות ל"מחיקת ישראל מהמפה" כבר מושרשות ואילו התקשורת הערבית מלאה בעלילות דם וקריקטורות אנטישמיות.

מימון ממשלתי המשמש לקידום אנטישמיות

בעוד האנטישמיות עולה ומגיעה לכדי משבר באירופה, ארגונים לא-ממשלתיים הטוענים כי הם מקדמים זכויות אדם ומטרות הומניטאריות אחרות בהקשר של הסכסוך הערבי-ישראלי, מזינים את השנאה והאפליה נגד יהודים ואף עושים שימוש נרחב בדימויים אנטישמיים. ארגוני זכויות אדם אלה כושלים גם בכתיבת דו"חות בנושא האנטישמיות ואפליית היהודים ובגינוין.

למרות הראיות הברורות על כך שהארגונים הללו אנטישמים, ממשלות ממשיכות לממן אותם, בהיקף של מאות מיליוני דולרים ואירו המועברים מדי שנה.

לדוגמא, הארגון הפלסטיני "בדיל", קיבל 251,000 דולר מדנמרק, שוודיה, שוויץ והולנד בין השנים 2014-2016, דרך מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי. ממשלות אלה, האמורות לממן קידום זכויות אדם, במקום זאת מאפשרות את פעילותו של ארגון הידוע בפרסומיו האנטישמיים, כולל קריקטורות אנטישמיות בוטות (פרטים נוספים בדו"ח המלא):

צורות עיקריות של אנטישמיות בארגונים לא-ממשלתיים

כפי שיודגם בהמשך, בקמפיינים אנטי-ישראלים, במיוחד בעיתות קונפליקט (מבצע "צוק איתן", למשל), ארגונים לא-ממשלתיים משתמשים ברטוריקה אנטי-ציונית כמסווה לאנטישמיות. רטוריקה זו קשורה בדרך-כלל להאשמת ישראל ב"פשעי מלחמה" ו"הפרות זכויות אדם"- מונחים המנוצלים לקידום קמפיינים אלה.

האנטישמיות המודרנית, מתבטאת בקמפיינים פוליטיים נגד ישראל מצדם של ארגונים לא-ממשלתיים, הפועלים על-פי המתווה שנוסח בפורום הארגונים הלא-ממשלתיים של ועידת דרבן בשנת 2001. הקמפיינים הנ"ל כוללים פעילות של תנועת ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) ולוחמה משפטית. בין משתתפי קמפיינים אלה ניתן למצוא גם קבוצת שוליים של יהודים, שגויסו בניסיון להימנע מהאשמות בדבר אנטישמיות, מוסר כפול ודמוניזציה.

ארגונים אלה כוללים ארגונים בינלאומיים (אמנסטי אינטרנשיונל, Human Rights Watch), ארגונים פלסטיניים (מיפתאח, בדיל, סביל, קיירוס-פלסטין, האינתיפאדה האלקטרונית, התוכנית הקהילתית לבריאות הנפש בעזה) וארגונים ישראלים (הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית).

בניגוד לטענותיהם של הארגונים על כך שהם מבקרים את ישראל "באופן לגיטימי", הרטוריקה, הפרסומים והפעילות שלהם מפרים לעיתים את הגדרת האנטישמיות כפי שנוסחה על-ידי האיחוד האירופי ועל-ידי ארה"ב. ראוי לציין שמסמך "הגדרת האנטישמיות" של מחלקת המדינה האמריקנית מונה את הדוגמאות הבאות כ"אנטישמיות בהקשר של מדינת ישראל.

 הכפשת ישראל:

  • שימוש בסמלים ובדימויים של האנטישמיות הקלאסית לשם תיאור ישראל או אזרחים ישראלים
  • עריכת השוואה בין המדיניות הישראלית הנוכחית לבין המדיניות הנאצית.
  • האשמת ישראל בכל המתחים הבין-דתיים והפוליטיים.

  מוסר כפול כלפי ישראל:

  • מוסר כפול ביחס לישראל על-ידי דרישה ממנה לנהוג באופן שאינו מצופה או נדרש מכל מדינה דמוקרטית אחרת.
  • ארגונים רב צדדיים המתמקדים בישראל בלבד לשם חקירות בנושא השלום או זכויות האדם.

  שלילת הלגיטימיות של ישראל:

  • שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ושלילת זכותה של מדינת ישראל להתקיים.

 הדוגמאות להלן כוללות הן אנטישמיות קלאסית והמוטיבים החוזרים שלה, בהם עלילות דם והתקפות תיאולוגיות על היהדות, והן "אנטישמיות חדשה" בה השנאה כלפי יהודים באה לידי ביטוי בדמוניזציה של ישראל ובמוסר כפול כלפיה. לקריאת הפירוט, נא ראו את הדו"ח המלא בקישור הבא.

דוגמאות לפעילות אנטישמית של ארגונים לא-ממשלתיים המובאות בדו"ח זה 

  עלילות דם, "פרוטוקולים" ואנטישמיות קלאסית

  •  כתב העת הרפואי ה-Lancet, שיתוף הפעולה עם ארגון MAP, וקידום סרטון ניאו-נאצי.
  • אמנסטי אינטרנשיונל (בריטניה) אינו מאשר קמפיין נגד אנטישמיות בעוד בכיר בארגון מצייץ בטוויטר הערות אנטישמיות.
  • מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי ומניעת כניסת יהודים לקמפוס ביר-זית.
  • בדיל: קריקטורות אנטישמיות וקמפיין נגד איפא"ק ונגד הליגה נגד השמצה.
  • הארגון הפלסטיני מיפתאח משתמש בעלילת דם כדי לתקוף את הנשיא אובמה.

 אנטישמיות תיאולוגית

  • כריסטיאן אייד
  • התפקיד המרכזי של ארגון סביל
  • הכנסייה הפרסביטריאנית, משיכת השקעות והתבטאויות אנטשימיות
  • קמפיינים לציון חג המולד

ניצול השואה

  • ארגון במימון ממשלת צרפת – CCFD
  • המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית
  • הוועד הישראלי נגד הריסת בתים
  • אל-מזאן, ארגון פלסטיני במימון האיחוד האירופי, שוויץ, דנמרק, הולנד ושוודיה
  • התוכנית הקהילתית לבריאות הנפש בעזה
  • עדאלה ומדה אל-כרמל
  • התבטאויות של מנכ"ל Human Rights Watch והצדקת תקיפות של יהודים באירופה
  • שרה לי וויטסון, בכירה בארגון Human Rights Watch משתמשת בתפקידם המרכזי של יהודים בתנועת זכויות האדם האמריקאית כדי להשמיץ את ישראל כמדינה גזענית

סטנדרטים כפולים ואסטרטגיית דרבן

  • War on Want ודחיית זכויות האדם של הישראלים
  • התבטאויות של אמנסטי אינטרנשיונל והזנת קמפיינים אנטישמים
  • קמפיין הסולידריות הפלסטיני נגד חנויות בבעלות יהודית
  • תנועת ה- BDS וסטנדרטים כפולים
  • אתר "האינתיפאדה האלקטרונית" מוביל את האנטישמיות החדשה ברשת
  • הפורום הפלסטיני בבריטניה.

המלצות

בהינתן המעורבות הנרחבת של ארגונים לא-ממשלתיים בקידום אנטישמיות והתמיכה הממשלתית ותמיכת האו"ם בפעילויות אלה, NGO Monitor קורא למזכ"ל האו"ם לאמץ את המסקנות הבאות:

  1. על הממשלות המממנות לגבש מדיניות ברורה לגבי אנטישמיות וליישמה היכן שקמפיינים נגד ישראל חוצים את הגבול לעבר אנטישמיות.
  2. על הממשלות לחבר קווים מנחים לארגונים הממומנים על-ידן בהקשר לפעילותם על מנת למנוע תמיכה בפעילות אנטישמית.
  3. על מנגנוני המימון של הארגונים לפעול בשקיפות מלאה, כולל גישה ציבורית להליכי קבלת ההחלטות, מסמכים וכל ההערכות השונות.
  4. יש להשהות מיידית את המימון לארגונים לא-ממשלתיים המעורבים בפעילות אנטישמית או ברטוריקה אנטישמית, ולשקול לפסול מימון זה בעתיד.
  5. על הממשלות לפעול באופן מיידי ומקיף לאתחול מחדש של המימון שלהן לארגונים לא-ממשלתיים הפעילים במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי על מנת להבטיח שהמימון הקיים אינו מנוצל לקידום אנטישמיות. על הקהילה היהודית להיות מעורבת בהליך זה.

 לקריאת הדו"ח המלא (אנגלית)