הערות ראשוניות על התקציר

ראיות?

  • הפרטים על התקריות נאספו באמצעות "ראיונות עם עובדי האו"ם, כולל אונר"א, וכן גם מהרשויות הרלבנטיות ועדים שהיו יכולים לעזור בחקירה" (עמוד 14). למרואיינים אלו, אשר גרים בעזה ו/או עובדים וצריכים להמשיך לעבוד בעזה, יש אינטרס להפחית בחומרת טענותיהם נגד ארגוני הטרור שפועלים שם. גם לאו"ם ולבכירי אונר"א יש אינטרס ברור להצניע את התנהלות הארגונים ואשר כללה נכונות לסבול, לאפשר ואף לסייע באופן פעיל לביצוע פשעי מלחמה. למשל, שיגור טילים, והסתרת חמושים בתוך או סביב מתקני האו"ם.
  • מהימנותם של העדים האנונימיים הפלסטינים בעזה מתערערת על סמך הטענה הבלתי מתקבלת על הדעת כי בכל המקרים שנבחנו על ידי ועדת החקירה, חמאס וארגוני טרור אחרים לא היו נוכחים ליד מתקני האו"ם כאשר צה"ל תקף במקום.
  • למרות הטענות של ישראל בגין מספר תקריות בהן כוחות צה"ל לא פעלו כלל באזור, ועדת החקירה הסיקה שנשק ישראלי פגע במתקני או"ם. לא הוצגה שום ראיה בתקציר התומכת בהאשמות אלו, וכתוצאה מכך אימותן הוא בלתי אפשרי.
  • ועדת החקירה הסתייעה ב"מספר דוחו"ת חקירה, ומקורות אחרים רלבנטיים" (14).ניתן להניח שאלו מתייחסים לפרסומיהם של ארגונים לא-ממשלתיים והאשמותיהם לגבי המבצע בעזה. כפי שהוצג על ידי מכון המחקר NGO Monitor, טענותיהם של ארגונים לא-ממשלתיים לגבי עימותים צבאיים בכלל, ובעזה בפרט, לוקות בחוסר אמינות, מתבססות על ספקולציות והשערות, מכילות אין ספור שגיאות עובדתיות ומשפטיות, ומסתירות מידע על פעולותיהם של החמושים הפלסטינים כדי להדגיש את האשמה הישראלית ולהנציח את נרטיב הקורבנות הפלסטיני.

הקשר התקנות והחקירות הישראליות

  • ועדת החקירה של המזכירות הכללית נבדלת מוועדות חקירה רבות של האו"ם באשר להתנהלות הישראלית, בעיקר לאלה הקשורות למועצת זכויות האדם ולגופי זכויות אדם אחרים, בכך שהיא סיפקה הקשר לתקיפות שהתבצעו (לכאורה) על ידי ישראל על מתקני האו"ם.
  • הקשר זה מראה כי כל המתקפות הכוונו לעבר מטרות לגיטימיות, ואשר נפגעו בהן גם מטרות אזרחיות, (לדוגמא "אופנוע, שנשא שלושה חמושים מהג'יהאד האיסלמי הפלסטיני. עד שהתברר כי הטיל שכוון אל האופנוע יפגע במטרתו ליד שער בית הספר, כבר לא היה ניתן להסיט את הטיל. "- 44), היו תוצאה "מטעמי הכרח של צורך הצבאי" (47), או שהיוו "חריגה מהוראות צה"ל" (33) ושהצבא הישראלי חוקר בזהירות את האירועים הרלוונטיים והנושאים שהועלו על ידי ועדת החקירה של המזכירות הכללית.
  • ההבחנה בין צה"ל לבין ארגוני הטרור פלסטיניים משתקפת בכך שישראל התבקשה "לתת התחייבות בעת תכנון לבצע פעולה צבאית עתידית בקרבת מתקני האו"ם, היא תספק אזהרה מספיק זמן מראש, אשר תאפשר לאו"ם להבטיח את ביטחונם ובטיחותם של עובדיה או אזרחים אחרים השוהים במתקניו, וכן להבטיח שהליכי התיאום ייקבעו כך שלא יהיו בלבולים או אי הבנות בנוגע לאונר"א, כמו גם למתקני האו"ם אחרים" (99)

אוזלת ידו של האו"ם וסיוע אפשרי לפשעי המלחמה

שלוש תקריות המצוינות בדו"ח ועדת החקירה עוסקות במציאת אמצעי לחימה השייכים לארגוני טרור פלסטיניים במתקני האו"ם.

  • הציטוטים הבאים מדגישים את גישתה חסרת האחריות והרשלנית של אונר"א למניעת הניצול והשימוש לרעה במתקניה:
    • "המועצה מצאה עוד כי לאונר"א לא היתה מדיניות או נהלים קבועים העוסקים במצבים בהם קיימת נוכחות בלתי מורשית של כלי נשק במתחמי אונר"א." (88)
    • "למועצה נמסר כי לאונר"א היו רק 237 שומרים בשכר אשר נדרשו לספק ביטחון לכלל המתקנים של אונר"א. על מנת לסייע בשמירת הביטחון במהלך העימות, משרדי אונר"א בעזה גייסו עובדים מקומיים באמצעות תכנית ייצור עבודה (JCP). לא הייתה להם הכשרה קודמת באבטחה וההכשרות שניתנו להם עם גיוסם היה מינימאלי." (84)
  • "[שומר בית הספר] אחר העיד כי, מטעמי בטיחות, נאמר לו להתרחק מבית הספר ולעבור למרכז הבריאות מעבר לרחוב ולצפות בבית הספר משם. לפני וביום האירוע, שומרי JCP גם לא היו בבית הספר, אלא במרכז הבריאות, בהתאם לאותה הוראה." (52)
  • "ישנן ראיות לכך שבמספר מקרים שומרי JCP לא נכחו בבית הספר כאשר שומר בית הספר הגיע בבוקר, כולל ביום האירוע." (74)
  • "… בזמני שגרה, אונר"א היה מבצע ביקורות פתע במתקני אונר"א, … ביקורים אלה התבצעו על ידי צוותי קציני תמיכה מבצעיים. כל צוות כולל חבר צוות בינלאומי. בדיקות אלה הופסקו במהלך הלחימה וחברי צוות בינלאומיים נחשבו לצוות שאינו חיוני." (89)
  • "אונר"א צריך לשקול מחדש את גישת הביטחון ביחס לבתי הספר שלו ומתקנים אחרים, הן בהקשר של מצבי חירום והן בזמן פעילות רגילה, ולהעריך מחדש את נהלי הבדיקה בבתי הספר שלו, כולל בשעת חירום". (90)
  • ההמלצה להלן, המופיעה בסוף הסיכום, מרמזת על כך שצוותיו של אונר"א היו מעורבים בפעילות טרור, ומדגישה את המטרה המוסדית של האו"ם בשמירת השקט במקרים מאין אלה:
  • "על האו"ם לבקש מממשלת ישראל לתת התחייבות שבכל עת שהיא מאמינה שברשותה מידע על מתקני האו"ם המנוצלים לרעה למטרות צבאיות או שצוותי אונר"א מעורבים בפעילות צבאית, מידע זה יועבר בסודיות מוחלטת ובאופן מידי להנהלה הבכירה של אונר"א או ישות או"ם אחרת … "(99b)