• פעילי ארגונים לא-ממשלתיים מוליכים שולל את הרשויות הישראליות באופן שיטתי כדי לקבל ויזת תייר שתאפשר את כניסתם לישראל. לאחר מכן הם פועלים בארץ כדי להטריד ולהכשיל את צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, מארגנים ומשתתפים בהפגנות אלימות, חוברים לארגוני טרור, פועלים לקידום BDS וצורת נוספות של דמוניזציה, ועוסקים בפעילויות אחרות שאינן מתיישבות עם מעמדם כתיירים.
  • התרחבותה של תופעה זו היא מקור לדאגה בישראל, שהביאה לבסוף לשינוי במדיניות הממשלה. בעבר, פעילים בודדים קיבלו סירוב כניסה לישראל על בסיס פרטני.
  • ב-7 באוגוסט, השר לעניינים אסטרטגיים, גלעד ארדן, ושר הפנים, אריה דרעי, סיכמו "שיוקם צוות משותף אשר יפעל לגרש ולמנוע כניסה של פעילים למען חרם על מדינת ישראל.. יפעל לאתר פעילי חרם זרים השוהים בישראל ולהוציאם מכאן חזרה למדינותיהם".
  • ללא קשר לוויזת תייר, ארגונים בינלאומיים יכולים לבקש ויזה לסיוע הומניטרי על מנת שיוכלו לעבוד בשטחים.
    • התנאים לקבלת ויזה לסיוע הומניטרי אוסרים על מקבלים יחידים וארגונים על מעורבות בפעילויות משפטיות או פוליטיות.
    • לישראל אין שליטה בלעדית על כניסה או יציאה של פעילים מעזה דרך הגבולות היבשתיים. פעילים המבקשים להיכנס לרצועת עזה יכולים לקבל אשרה דרך מצרים, בנוסף לישראל.
  • על פי דיווחי התקשורת, ביקורת הגבולות בישראל החליטה על סירובי כניסה בכמה מקרים:
    • ביולי, קבוצה של חמישה פעילים בהם בינה אחמד, מוחמד מאליק ורמה קודיאמי, המזוהים עם הקמפיין האמריקאי לסיום הכיבוש הישראלי – ארגון לא ממשלתי המקדם קמפיינים של BDS ומנסה להשפיע על הקונגרס על מנת שיפעיל לחץ על ישראל – סורבו כניסה בנמל התעופה בן גוריון.
    • ב-2 לאוגוסט, ריטה פיי, פעילת BDS משווייץ, שכבר "ביקרה בישראל מספר פעמים בעבר: היא מוכרת לצה"ל בעיקר מפעילותה במחסומים.. נהגה להפריע לחיילים.. להטריד אותם ולתעד אותם", הוצא נגדה צו גירוש מהארץ.
    • ב-15 לאוגוסט, שרלוט קייטס, רכזת לענייני חוץ של Samidoun Palestinian Prisoner Solidarity Network, סורבה כניסה במעבר הגבול עם ירדן. ב-1 ליולי, הארגון ערך אירוע בשם "BDS הוא זכותנו – יום ירושלים הבינלאומי".
    • ב-21 לאוגוסט, פאם ביילי, המזכירה לענייני חוץ של Euro-Mediterranean Human Rights Monitor (בראשות ריצ'רד פאלק) ומנהלת We Are Not Numbers, סורבה כניסה לישראל בנמל התעופה בן גוריון.

סירובי כניסה

  • על פי המשפט הבינלאומי, לכל מדינה יש זכות מוחלטת לשלוט בגבולותיה ולקבוע מי אלו הרשאים להיכנס לשטחה.
  • דוגמאות לסירובי כניסה במדינות אחרות:
    • ארצות הברית אוסרת באופן קבוע על כניסתם של אנשים כאשר עולים חשדות לקשרים עם ארגוני טרור, כולל גילברט שקורי, לו היו קשרים עם ארגון הטרור חיזבאללה בלבנון. באופן דומה, במרץ 2015, ארצות הברית שלחה בחזרה משפחה מקנדה בשל קשרים אפשריים עם פעילות טרור.
    • דנמרק: באוגוסט 2015, "איי פארו, אזור אוטונומי בממלכת דנמרק, הכריזו על סירוב כניסה לאונייה שנשאה 21 פעילים של הארגון המיליטנטי לשימור ימי "Sea Shepherd" אשר ניסו להפריע לציד הלוויתנים המסורתי באיים".
    • בריטניה: ביוני 2013, בריטניה מנעה את כניסתם של שני בלוגרים אמריקאים, הידועים בתפיסותיהם הקיצוניות והאנטי-מוסלמיות.
    • צרפת: בחודש יוני 2016, רשויות הגבול הצרפתיות מנעו את כניסתה של שיירת סיוע בריטית אשר נשאה אספקה למחנה פליטים צרפתי, "בגין צורכי אבטחה סביב משחקי גביע אליפות אירופה בכדורגל 2016 המתרחשים בצרפת והצורך בלוחמה בטרור".
    • קנדה: בחודש אוגוסט 2016, "מאות פעילים קיוו להשתתף בפורום החברתי העולמי במונטריאול אך לא זכו לאשרה מפקידי ההגירה הקנדיים". הפורום גונה כי קידם סטראוטיפים אנטישמים והממשלה הקנדית ביטלה את חסותה לאירוע.