לוחמה פוליטית: אמנסטי במתקפה חזיתית על ישראל
- במהלך השבועות בהן הסלימו התקפות הרקטות לפני הסיכול הממוקד של אחמד ג'עברי, אמנסטי אינטרנשיונל לא פרסם ולו הודעה אחת המגנה את הירי המסיבי של רקטות לעבר אזרחים ישראלים על ידי חמאס וארגוני טרור פלסטינים אחרים. אמנסטי הפגין בכך את החשיבות הנמוכה שהוא מייחס לזכויות האדם של אזרחים ישראלים.
- אמנסי האשים את ישראל בכך שהיא "הציתה מחדש את הסכסוך".
- ב-19 בנובמבר, אמנסטי יצא בהתקפה ישירה על זכותה של ישראל להגן על עצמה, וקרא למועצת הביטחון של האו"ם להטיל "אמברגו נשק בינלאומי על ישראל, חמאס, וארגונים חמושים פלסטינים בעזה". הניסיון של אמנסטי להשוות בין העברות נשק לישראל למטרות לגיטימיות של הגנה עצמית לבין הברחת נשק לארגון טרור הוא לא מוסרי ומופרך מעיקרו.
- אמנסטי גם גינה את ישראל שוב ושוב בשל הסגר הימי המוטל על רצועת עזה ופעל להסירו, ובכך התעלם מהתפקיד החיוני של הסגר במניעת העברות נשק לחמאס.
- חוסר המקצועיות של אמנסטי התבטא בחשבון הטוויטר של מנהל הקמפיינים במזרח התיכון של אמנסטי-בריטניה שניתן למצוא בו התפרצויות אנטי-ישראליות, ו"בדיחות" אנטישמיות.
מבוא
אמנסטי אינטרנשיונאל ממשיך לאבד את אמינותו כארגון זכויות אדם. צוות הארגון בלונדון פותח בשביתה אותה מתארת סוכנות הידיעות איי.פי כ"מכשול מביך לארגון שפועל למען זכויות עובדים ונחשב לאחד מתומכי זכויות האדם הבולטים בעולם". כפי שג'ראלד שטיינברג, נשיא NGO Monitor אמר לאיי.פי, "הם באמת בצרות. הם במשבר כבר מספר שנים".
במקביל, אמנסטי ממשיך להתנהל באופן בלתי מקצועי ולעסוק בפעילויות אנטי ישראליות הקשורות לאלימות מעזה, ומאשים את ישראל בלבד ב"הצתה מחדש של הסכסוך" ובקריאה לאמברגו נשק על ישראל. ההצהרות של אמנסטי עולות בקנה אחד עם האג'נדה המתמשכת של הארגון השואפת להטיל סנקציות על ישראל (חרם, משיכת השקעות וסנקציות – BDS), ולעודד התקפות משפטיות עליה (לוחמה משפטית) על מנת לבודד את המדינה היהודית ("אסטרטגיית דרבן").
הפעולות של אמנסטי במהלך סבב הלחימה הנוכחי מדגימות את הרמה המקצועית הנמוכה של הארגון. "חוקרים" של אמנסטי אינם מומחים משפטיים או צבאיים, ואין להם גישה למידע שיש בו צרוך כדי לקבוע באופן נחרץ מה אירע ומה ההשלכות המשפטיות של האירועים. בנוסף, כמה מאנשי הצוות באמנסטי השתמשו בחשבונות הטוויטר שלהם באופן בלתי מקצועי, אנטי-ישראל, ואנטישמי.
הודעות לעיתונות
"על כל הצדדים בישראל ובעזה לקחת צעד לאחור על מנת להגן על האזרחים", 14 בנובמבר, 2012
בשבועות שקדמו למבצע עמוד ענן, כאשר עשרות רקטות נורו לעבר אזרחי ישראל, ופצעו עשרות, אמנסטי לא פרסם ולו הודעה אחת המגנה את ההתקפות המכוונות של חמאס על אזרחים ישראליים.
אמנסטי רק הגיב לאחר שישראל הרגה את מפקד הזרוע הצבאית של החמאס אחמד ג'עברי ב-14 בנובמבר 2012. אמנסטי פרסם הודעה המאשימה את ישראל במשבר: "ההתנקשות של ישראל באחמד ג'עברי, מפקד הזרוע הצבאית של החמאס הציבה את אזרחי עזה ודרום ישראל בסיכון חמור על ידי הצתה מחדש של הסכסוך שם".
חמאס וארגוני טרור אחרים בעזה אינם נכללים בניתוח של אמנסטי ואין להם שום אחריות בו. רק בסוף ההודעה לעיתונות, בפסקה השמינית, אמנסטי מזכיר הפרות של זכויות האדם של ישראלים, וזאת, מבלי להזכיר את ירי הרקטות (ששיגור כל אחת מהן הוא פשע מלחמה) לפני ה-10 בנובמבר.
אמנסטי גם טוען כי הארגון "אסף ראיות המצביעות על כך, שלפחות שתיים מהתקפות אלו, ב-8 וב-10 בנובמבר, היו בלתי-מבחינות, ולפיכך מהוות הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי". אמנסטי לא מפרסם כל ראיות לגיבוי האשמה זו. כפי שכבר הודגם מספר פעמים בהתייחס לסכסוכים קודמים, אין לאמנסטי כל מתודולוגיית מחקר מוכרת, ולארגון אין גישה לנתונים ומומחיות הנדרשים על מנת לטעון טענות עובדתיות או משפטיות, כולל חוסר במידע על המודיעין הצבאי הישראלי ועל הוראות פתיחה באש. חשוב גם לציין שאמנסטי בחר שלא "לאסוף ראיות" בנוגע להתקפות על ישראלים.
“על האו"ם להטיל אמברגו נשק, ולשלוח פקחים בינלאומיים באופן מידי", 19 בנובמבר, 2012
בהודעה השנייה לעיתונות שלה ארגון, אמנסטי פותח במתקפה חזיתית על זכותה של ישראל להגן על עצמה, וקורא למועצת הביטחון של האו"ם להטיל אמברגו נשק בינלאומי על ישראל, חמאס וארגונים פלסטינים חמושים בעזה".
בדומה להצהרות הארגון בעבר, בהודעה זו יש מראית עין של איזון, והיא קוראת לאמברגו נשק על כל הצדדים. אבל, היא משווה בין חמאס המוגדר כארגון טרור על ידי מדינות רבות (האיחוד האירופי, ארצות הברית, קנדה, בריטניה, אוסטרליה, יפן) שמבצע פשעי מלחמה נגד ישראל, מדינה ריבונות המגינה על אזרחיה באופן חוקי מהתקפות מכוונות. ההודעה גם מתעלמת מהמשפט הבינלאומי הנוגע למניעת פעולות טרור ומימונן, דוגמת החלטת מועצת הביטחון 1373. על פי החלטה זו העברה של נשק או כל תמיכה אחרת בחמאס וארגונים אחרים בעזה הוא אסור.
גישה בלתי מוסרית זו שמה ללעג את התשתית האוניברסלית של זכויות האדם והמשפט הבינלאומי. הניסיון של אמנסטי להשוות בין העברה של נשק לישראל לשם הגנה עצמית לגיטימית לבין הברחת נשק לארגון טרור היא השמצה בלתי מוסרית, ומופרכת.
למרות מראית העין של איזון בהודעה זו, הפעילות הקבועה של אמסנטי בנושא זה מתמקדת אך ורק בישראל. לדוגמא, אמנסטי היה פעיל בבריטניה, ואף העיד בפני הפרלמנט הבריטי במטרה לשלול רישיונות ייצוא נשק לישראל. אמנסטי לא פתח בקמפיינים במטרה למנוע הברחות נשק לעזה מאיראן, סוריה, סין ולוב.
למעשה, אמנסטי פעל באופן הפוך ביחס לחמאס. הארגון גינה את הסגר הימי של ישראל על עזה, ופעל להסירו, למרות שמטרת הסגר היא למנוע הברחת נשק לחמאס. וועדת החקירה של מזכ"ל האו"ם מה- 31 במאי 2010 בנוגע לתקרית המשט בראשות סר ג'פרי פאלמר, מצאה כי "המצור הימי [של ישראל על עזה] נכפה כאמצעי ביטחון לגיטימי בכדי למנוע כניסת כלי נשק לעזה דרך הים, ויישומו עומד בדרישות המשפט הבינלאומי".
התנהלות חסרת מקצועיות באמנסטי
למרות שהארגון טוען שמחקריו מתבססים על עובדות, ה"חוקרים" של אמנסטי אינם חוקרים מקצועיים בתחום המשפטי, והם אינם כפופים לקווים מנחים או סטנדרטים כלשהם. הם אינם מומחים צבאיים, בעלי גישה למידע על שדה הקרב או כיצד ההחלטות לתקוף מטרות מתקבלות. אמנסטי אינו חושף את מתודולוגיית המחקר שלו (במידה וכזו קיימת), והוא גם אינו חושף כיצד ה"ראיות" שבידיו מעובדות ומועברות. בנוסף, הרטוריקה שמופצת בחשבונות הטוויטר של אנשי הצוות באמנסטי חורגים מהאתיקה המקצועית המצופה מחוקרים בתחום זכויות האדם.
דוגמא בולטת לחוסר המקצועיות היא קריסטיאן בנדיקט, בלוגר בצוות של אמנסטי-בריטניה ומנהל קמפיין המזרח התיכון בארגון. הוא מפרסם בחשבון הטוויטר שלו התפרצויות אנטי-ישראליות ובדיחות אנטישמיות, בהם ציוץ מה-19 בנובמבר: "לואיז אלמן, רוברט חלפון ולוסיאנה ברגר נכנסים לבר…כל אחד מזמין סיבוב של B52…#עזה". שלושת האנשים אותם הוא מתאר כמחרחרי מלחמות הם חברי פרלמנט בריטי יהודים. הציוץ גרר תלונה מג'ון מאן חבר פרלמנט מיושב ראש הקבוצה הפרלמנטרית הכל מפלגתית נגד האנטישמיות. מאן ביקש מאמנסטי הבהרות בנוגע למדיניות הארגון כלפי מניעת אנטישמיות. מדיווחים ב-21 בנובמבר נראה שהארגון החל בהליכים משמעתיים.
סנג'יב ברי מנהל השדלנות במחלקת צפון אפריקה והמזרח התיכון של אמנסטי-ארה"ב ואדית' גרווד, מומחית לישראל והשטחים הפלסטינים הכבושים באמנסטי-ארה"ב גם כן השתמשו בחשבונות הטוויטר שלהם כדי לחזור על ההאשמות המוטות והבלתי מוכחות של הארגון נגד ישראל (גרווד הייתה פעילה אנטי-ישראלית בתנועת הסולידאריות הבינלאומית [ISM].)
