בשלים לניצול: ההאשמות בדבר העסקת ילדים

עודכן ב-16 באפריל 2015 כדי לשקף את החלפת תמונת השער של הדו"ח

ב-3 לאפריל 2015, ארגון Human Rights Watch פרסם דו"ח בן 74 עמודים תחת הכותרת "בשלים לניצול: העסקת ילדים פלסטינים בהתנחלויות חקלאיות בגדה המערבית". לפי ההודעה לעיתונות מטעם הארגון, אשר צוטטה באופן נרחב על ידי רשתות תקשורת בינלאומיות, "החקלאות בהתנחלויות פוגעת בילדים פלסטינים… באמצעות שכר נמוך…ותנאי עבודה מסוכנים תוך הפרה של סטנדרטים בינלאומיים."

בדומה להאשמות ופרסומים רבים שהפיץ הארגון על ישראל בעבר, (כפי שתועד על ידי NGO Monitor), גם הטענות בדו"ח זה, אינן ניתנות לאימות מאחר והן מבוססות על ראיונות בלבד. אין שום אינדיקציה לכך שהארגון ניסה לוודא באופן עצמאי אם לטענות יש בסיס כלשהו. יתרה מזאת, במקרה זה לא ניתן לאמת את טענות אלו, מאחר שאין כל אישור כתוב, תלושי משכורת, ניירת או תיעוד נוסף שיוכיח שאכן הועסקו ילדים. בהתאם לזאת בכיר ישראלי אשר רואיין בתגובה לדו"ח אמר כי "זהו שקר נוראי. אין כל הצדקה להעסקה של ילדים, לא רק בפן המוסרי והמשפטי אלא גם הכלכלי."

כפי שפרק המתודולוגיה בדו"ח מראה בבירור, חוקר מטעם הארגון, ביל ואן-אסבלד, הידוע כבעל היסטוריה של התבטאויות פוליטיות אנטי-ישראליות, פתח עם מסקנה המגנה את ישראל ולאחר מכן החל לחפש אחר ראיות במטרה לשכנע את קהלי היעד – בייחוד עיתונאים אשר מושפעים בקלות יחסית מטענות של ארגונים דוגמת HRW (ראו: "התקשורת ממלאת את תפקידה בתסריט חמאס", 12 בדצמבר, 2014).

הדו"ח משקף גם את סדרי העדיפויות של ארגון Human Rights Watch, המבוססים על אידיאולוגיה ואובססיה אנטי-ישראלית מתועדות היטב, בניגוד לסדרי עדיפויות קבועים המבוססים על אמות מידה המשקפות את חומרת והיקף ההפרות לכאורה אשר התרחשו. זהו הפרסום רחב ההיקף השני אשר הארגון חיבר בנושא ישראל בשנת 2015– ובשני המקרים הנושא היה תעסוקה. אף מדינה לא זכתה ליותר מפרסום אחד בסדר גודל כזה, ונראה כי הפרות זכויות אדם משמעותיות והפשעים הקיצוניים, אלפי ההרוגים ומאות אלפי הפליטים במדינות כמו תימן, אוקראינה, ארגון הטרור 'המדינה האסלמית' בעיראק ובסוריה, ובוקו-חרם בניגריה, אינן על סדר היום של ארגון HRW מאחר והן לא זכו לאף פרסום בשנה זו.

נראה אם כן, כי HRW בחר נושא שולי (מנקודת מבט השוואתית) על בסיס האשמות אשר לא אומתו בדבר העסקת ילדים בחוות של ישראליים בגדה המערבית במטרה להכפיש את מדינת ישראל ולתקוף את מדיניותה הרחבה יותר.

בעיות מרכזיות בדו"ח:

1. מתודולוגיה לקויה: ההאשמות בדו"ח מבוססות על 50 ראיונות, 38 מתוכם עם קטינים, אשר נערכו בשפה הערבית, ותורגמו בשביל עובדי הארגון ופעיליו, שרובם אינם דוברים את השפה.
   כאמור לעיל, לא ניתן לאמת את ההאשמות , והארגון לא נתן כל אינדיקציה לכך שהוא ווידא את הטענות באופן עצמאי. לדוגמא, אין כל רישומים רפואיים התומכים באבחנות הרפואיות של הארגון דוגמת "הסימפטומים מראים שהם היו חשופים למכת חום" או מקרה שבו "ילד אשר נלכד תחת טרקטור הפוך."
2. התעלמות מניצול ילדים בתוך החברה הפלסטינית: כל ילד פלסטיני אשר ייתכן והוא עובד ביישוב ישראלי, מנוצל קודם כל על ידי המתווכים הפלסטינים שמגייסים את העובדים הפלסטינים באזור. בעוד הפרסום מקדיש דיון רציני לנושא, ההודעה לעיתונות קוברת פרטים אלו בסופה, לאחר מספר פסקאות המגנות את ישראל.
   בנוסף, כל ניצול מתאפשר, אם לא גם מקבל עידוד מההורים אשר מבקשים "לעבוד בהתנחלויות ולעיתים לשלוח את ילדיהם לעבוד שם גם כן". ארגון HRW מאשים באופן מטעה את "מדיניות התכנון הישראלית בגדה המערבית" באחריות למצב זה.
   בהתאם לזאת, ראוי לציין כי תמונת השער המקורית של הדו"ח הראתה ילד פלסטיני שעובד בחוות דקלים פלסטינית. (בעקבות ביקורת שנמתחה על HRW, הארגון "הסיר את התמונה המטעה והחליף אותה באחרת". התמונה החדשה מראה "עובדים פלסטינים, בהם נער בן 16 יוצאים לעבוד בחווה של התנחלות ישראלית בגדה המערבית." תמונה זו גם כן מטעה מכיוון שמרבית העובדים בה הם מבוגרים, ומשום שמבחינת המשפט הבינלאומי בני 16 נחשבים למבוגרים לצרכי עבודה חקלאית). עם זאת, הארגון מתעלם מכך ומסוגיות נוספות שלא קשורות לישראל ועוסקות בעבודת ילדים בשטחים.
3. האג'נדה האמיתית של HRW, הענשת ישראל: HRW הכיר בעבר בכך שהחוק הישראלי ומדיניות המנהל האזרחי עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים בכל הנוגע להעסקת ילדים. לכן, בהנחה שהפרות נקודתיות אכן התרחשו, השאלה היא אכיפתית ולא סוגיה הקשורה להאשמות הפוליטיות של הארגון בדבר הפרה של זכויות אדם. ולכן דו"ח אשר נכתב מתוך יושרה ומקצועיות היה מכיל מסקנות שמתמקדות בשיפור המצב וסגירת הפערים באכיפה.

בניגוד לציפייה זו, המלצות הארגון פונות לאיחוד האירופי ולמדינות אירופה, לארצות הברית ולחברות הפועלות בשטחים וקוראות להן "להפסיק את ייבוא התוצרים החקלאיים של ההתנחלויות" ו"להפסיק את פעילותן במגזר החקלאי בהתנחלויות כולל אספקת ציוד ושירותים וייצוא או שיווק של תוצרת חקלאית".

ההאשמות אלו, המבוססות על טענות בלתי ניתנות לאימות, אשר גם בתרחיש הגרוע ביותר משקפות לכל היותר פערים באכיפת חוקי העבודה אשר קיימות ברוב המדינות אשר יש בהן מגזר חקלאי, הופכות לכלי נשק לדמוניזציה של ישראל, ולקידום קמפיין החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS) במסגרת המלחמה הפוליטית נגד ישראל.